ברשותי מכשיר חשמלי חדש שאסור להטבילו במים. אם אני חותך את התקע היצוק ומחליפו באחר, זה מועיל כדי לפטור מטבילה? תודה

שלום וברכה. א. פירוק והחלפה של החוט החיצוני, אינו פוטר את הכלי מטבילה. אולם פירוק של החוטים הפנימיים שאיש מקצוע/חשמלאי (יהודי) עושה, פוטר את הכלי מטבילה. ב. בנוסף יש אפשרות לפטור את הכלי חשמל, על ידי הקניית הכלי לגוי במתנה, ולחזור ולשאול מהגוי בחזרה. אם אין אפשרות למכור את הכלי לגוי בפועל, יש אפשרות להקנות לגוי שלא בפניו בקניין אודיתא (כמפורט למטה). הרחבה: כלי חשמל שאין אפשרות להטבילו, יכולים להפטר מטבילה ע"י שיביאו אתת הכלי לחשמלאי שיפרק את הכלי באופן מקצועי שלא כל אחד יודע לעשות כן, ואח"כ ירכיב את הכלי מחדש, ובכך נחשב הכלי שנוצר על ידי יהודי, ופטור מטבילה. כן שמעתי מהג"ר מרדכי אויערבך שליט"א, בשם אביו הגרש"ז זצ"ל. וכן הביאו בשמו, בספר טבילת כלים (פרק ד' הערה כ"ד), וראה שם, שכתב כן בדוקא על כלי חשמל, כיון שיש לצרף את דעת הסוברים שכלי חשמל אינם צריכים טבילה (עיין בשו"ת שבט הלוי ח"ב סי' נ"ז שדחה דעה זו), כיון שבעת שימושו הוא מחובר לחשמל, ונחשב כמחובר לקרקע. אך בכלי שאינו חשמלי, עצה זו לא מועילה. וכבר כתב כן בשו"ת באר משה (ח"ד סי' ק'). כמו כן דעת הגרש"ז (טבילת כלים פרק י"א הערה נא*) שפירוק של תקע או חוט שמחוץ לכלי, אינו מבטל שם כלי ממנו, כיון שאינם מגוף הכלי, אולם פירוק מקצועי של חוטי חשמל שבתוך הכלי, נחשבים כגוף הכלי, ופוטרים את הכלי מטבילה. כמו כן הציעו הפוסקים אפשרות נוספת כדי לפטור כלי שלא ניתן להטבילו מחמת הגודל שלו או המשקל שלו או טעם אחר, שיתן את הכלי במתנה לגוי ואח"כ ישאל אותו בחזרה, ובכך הכלי פטור מטבילה כיון שהוא שייך לגוי (דרכ"ת סי' ק"כ ס"ק קי"ב, חידושי הגרע"א יו"ד סי' ק"כ א', בא"ח ש"ש מטות י"א, שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' קכ"ו ב', הליכות עולם ח"ז מטות אות ט'). במידה ולא ניתן להקנות לגוי באופן ישיר, יש אפשרות להקנות לגוי גם שלא בפניו, ע"י 'קניין אודיתא'. ואף שלא ניתן לזכות לגוי שלא בפניו, כיון שזכיה מטעם שליחות וקי"ל שאין שליחות לגוי, מכל מקום ניתן להקנות לגוי בקנין "אודיתא", בתנאים הבאים: א. יש לומר "מכרתי כלי זה לגוי פלוני באופן המועיל" בפני עדים (אם יש אפשרות), ביום חול ניתן לכתוב כן בשטר. לאחר מכן יש לשאול מן הגוי את הכלי. בדרך זו אין צריך להביא לגוי את הכלי בפועל. ב. יש להשתמש בפיתרון זה רק בשעת צורך, כגון אדם ששכח ולא הטביל את הכלי (הנצרך לשבת) בערב שבת, ואפילו אם מדובר ביום חול (בשעת הצורך) וכנידון השאלה. ג. כשיהיה פנאי בהמשך - יש להטביל את הכלי בלי ברכה. בברכה נאמנה,