שלום רב, אדם שקם בבוקר, לאחר שבירך את ברכות השחר וברכות התורה, התעטף בציצית והניח תפילין, ואין ביכולתו להתפלל את תפילת העמידה עם ברכות ק"ש- רוצה להשלים לרמ"ח תיבות בקריאת שמע דאורייתא ביחיד. מובא בסידורים של עדות המזרח הדבר הבא: "וביחיד שאינו מברך לאחריו, כגון בקריאת שמע שעל המיטה, אין צריך לומר תיבת "אמת"". האם הדבר נכון גם לגבי יחיד הקורא קריאת שמע בשחרית ובערבית ללא ברכותיה? כלומר ליצור הפסק בין "אלוקיכם" ל"אמת" כמו בקריאת שמע שעל המיטה, כדי להשלים לרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים? אני שואל שאלה זו משום שרבנים רבים הורו לחזור על "ה אלוקיכם אמת" לבני עדות המזרח גם ביחיד, אך ה"אמת" השני קשור לברכות ק"ש. דבר זה יכול לעזור להרבה יהודים יקרים! אשמח לקבל תשובה חד משמעית, למען זיכוי הרבים.

לשואל, שלום וגמר חתימה טובה! יש מקום לשני המנהגים, לומר בסוף קריאת שמע שעל המיטה "...אני ה' אלוקיכם. ה' אלוקיכם אמת" או "...אני ה' אלוקיכם אמת. ה' אלוקיכם אמת". תחילה אסביר את ההנחות ברקע השאלה: א. יש עניין להצמיד את קריאת שמע לברכה שלאחריה, כדי להביע את הקשר בין "ה' אלוקיכם" ל"אמת" (ככתוב בירמיהו י,י: "וה' אלקים אמת"), ולכן מי שמסיים קריאת שמע אומר את המילה "אמת", הראשונה בברכה. ב. יש עניין להשלים 248 מילים בקריאת שמע, כנגד רמ"ח אברי האדם. בקריאת שמע יש 245 מילים, עד המילה "אלוקיכם" ועד בכלל. כדי להשלים ל- 248 מילים נהוג ששליח הציבור חוזר על המילים "ה' אלוקיכם אמת". ג. המתפלל ביחיד מוסיף את שלוש המילים "ה' אלוקיכם אמת" (או, למנהג האשכנזים, אומר לפני קריאת שמע "א-ל מלך נאמן"). ד. כאשר המתפלל אומר את הברכה שאחרי ק"ש, הוא אומר את הפסוק "אני... ה' אלוקיכם אמת", וחוזר שוב על "ה' אלוקיכם אמת". בכך הוסיף על ק"ש ארבע מילים, שלוש מתוכן להשלמת רמ"ח תיבות ואילו הרביעית להצמדת ק"ש לברכה שלאחריה. כעת עולה השאלה: האם מי שאומר ק"ש ללא ברכה שלאחריה, כגון בק"ש שעל המיטה או בק"ש של שחרית וערבית כשמסיבה כלשהי הוא אומר אותה ללא ברכות, צריך לנהוג כמו מי שמתפלל עם ברכות, ולחזור פעמיים על "ה' אלוקיכם אמת", או שמא די שיאמר "אני ה' אלוקיכם. ה' אלוקיכם אמת", שהרי בכך השלים את מספר התיבות, ואין לו כל צורך בהצמדת ק"ש לברכה שלאחריה, שאותה איננו אומר. בעניין זה מודפסים דברים שונים בסידורי הספרדים. בירור נרחב ראיתי בשו"ת 'אבן ספיר' לרב ליאור ספיר: בחלק א סי' ד נקט שעדיף לומר "...אני ה' אלוקיכם. ה' אלוקיכם אמת". אולם בתחילת חלק ב הביא (בסוף ההסכמות) את תשובת הרב שמעון אשר (רב שכונת קרית שלום בת"א) שהאריך לבאר שגם מי שאומר ק"ש ללא ברכותיה צריך לחזור פעמיים על "ה' אלוקיכם אמת". וטעם הדבר, שה"אמת" הראשון בא להשלמת רמ"ח התיבות, ואילו השני נועד להצמיד את "ה' אלוקיכם" ל"אמת" כעניין בפני עצמו, לאור הפסוק בירמיה הנ"ל, אע"פ שאינו מברך כעת. בין המקורות שהביא ראוי לציין ל'פרי עץ חיים' לרבי חיים ויטאל (שער ק"ש שעל המיטה, פרק יא): "אחר שמשלים ק"ש יכוין בג' תיבין שהם ה' אלוקיכם אמת ויחזור לאומרו פעם ב', ויושלמו רמ"ח תיבין", והמובן הפשוט של הדברים הוא שצריך לחזור על שלוש המילים פעמיים. מחבר הספר, הרב ליאור ספיר, כותב בסוף הדברים ששמע מהרב יהודה נקי שליט"א, תלמידו של הרב עובדיה זצ"ל, שלדעת הרב עובדיה "אפשר כך ואפשר כך". ולדעת המחבר, הרב ספיר, לאור המקורות שהביא הרב שמעון אשר, עדיף לומר פעמיים "אמת".