שאל את הרב

קטגוריה משנית
שאלה
האם יש עניין רוחני בחתימה על שטר תנאים? מהו העניין? האם יש ענין לחתום על שטר תנאים דקות ספורות לפני חתימת הכתובה? אשמח לקבל גם מקורות להרחבה על הרעיון הרוחני.
תשובה
עיקר הסיבה שנהגו בקהילות ישראל לכתוב שטר תנאים הוא משום שכיום אין מקדשים את האשה קודם הנישואין אלא משתדכים, ועושים את הקידושין סמוך לחופה. מחמת זה נוצר מצב שיש אפשרות לצדדים לחזור בהם מההסכמה להינשא. אלא שמעשה זה של ביטול השידוכין גורם צער גדול ובושה גדולה לצד השני, לכן עושים חוזה קנייני בו הצדדים מתחייבים לינשא זה לזו, ואם צד אחד חוזר בו בלא הסכמת הצד השני הוא יהיה בחרם וישלם קנס כנגד הבושה שגרם. הדרכי משה (אבן העזר נ,ג) מביא את דברי המרדכי ביבמות (סי' קח) ש"יש חרם הקהילות על מי שחוזר בשידוכין, ואין לו היתר אלא בהתרת הרבה אנשים או שיפטרו זה את זה". ובנודע ביהודה משמע שחרם הקהילות קיים אף אם לא חתמו על שטר התנאים. בנוסף לזה בשטר זה ההורים מתחייבים מה הם מביאים לזוג הצעיר. כיום, יש פוסקים שכתבו שיש לקיים מנהג זה כפי שנהגו כל הדורות, ושטר זה מחזק את המחוייבות אחד כלפי השני, ומבטא את הביטחון של הצדדים בהחלטתם להינשא. ושלא יהיה מצב שכל פרפור בטן יגרום לביטול השידוך. אך יש פוסקים שכתבו שכיום אין צורך לעשות שטר זה, ואף נמנעים מלעשותו. בעבר, ההורים של הזוג הצעיר הם אלו שקבעו לזוג עם מי להינשא, לאחר בירור מקיף, ובדרך כלל הביטול ג"כ בא מהם. כדי למנוע מצב בו ההורים יחזרו בהם ויגרמו בושה לצד השני ניתקן שטר זה, וכפי שרואים בשטר שההורים חותמים על השטר כמתחייבים. כמו כן נתנו פחות חשיבות ליחס הנפשי והרגשי בהחלטה, עיקר הסיבה להתחתן הייתה משום שיש צורך מעשי לעשות זאת. כיום בדרך כלל ההחלטה להינשא מגיעה מהזוג לאחר שהם מצאו חן אחד בעיני השני והרגשתם שיוכלו להקים בית יחד. וכן הביטול מגיע בדרך כלל כאשר החתן או הכלה מרגישים שלא יצליחו לחיות יחד או שהצד השני כבר לא מוצא חן בעיניהם. אם זו המציאות, יש להטיל את החרמות והקנסות על החתן והכלה שהם אלו שהחליטו להינשא והם אלו שחזרו בהם. כמו כן בדרך כלל אין ההורים מתחייבים חיובי ממון לתת לזוג. יתרה מזאת, האם הצדדים רוצים לחייב אחד את השני בקנסות וחרמות ולהינשא אף שהחתן או הכלה לא מוצאים חן אחד בעיני השני? ועוד, האם לזוג הצעיר שהחליט להינשא יש כסף לשלם את הקנסות שיטילו עליו האם יחזור? כמובן שיש חילוק בין קהילות שונות. יש קהילות שההורים יותר דומיננטיים בהחלטה ומתחייבים דירה וכספים לזוג, ואצלם יותר שייך לעשות שטר זה. יש שנהגו לעשות חוזה זה במסיבת השידוכין (המכונה כיום אירוסין), ויש החותמים על חוזה זה כאשר נקבע תאריך החתונה. ובחב"ד נהגו לעשותו ביום החתונה (והשמיטו בנוסח את החרם והקנסות, והשטר מחייב משום שבזמן החופה ניתן להתחייב בדיבור אף בלא קניין). איני רואה תועלת לעשות חוזה זה רגע לפני הכתובה, אא"כ ההורים כותבים שם מה הם מתחייבים לזוג הצעיר, כגון דירה או סכום כספי, או כדי לקיים את המנהג באופן שלא כובל את הצדדים במקרה שיחזרו בהם לפני החתונה. בברכה.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il