שאלה
שלום וברכה,
לצערי השאלה הזו מתחילה להיות רלוונטית למחוזותינו..
האם ניתן לשמוע שירים של זמר שהינו בעל נטיות הפוכות או נטיות כלשהן שלא רק לבני מינו?
האם מותר לשמוע שירים ולקבל מזמרת (דתיה) אשר נודע עליה לאחרונה שהיא בעלת נטיות הפוכות (ומתגוררת עם אישה), יחד עם הרבה אמונה ותורה שהיא מביאה דרך המילים והשירים שלה?
כיצד ניתן ליישב סתירות פנימיות אלו?
האם ישנו הבדל בין אישה (זמרת) לאיש (זמר) במקרים כאלו?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה!
עצם הנטייה ההפוכה איננה איסור, אלא המימוש האסור שלה בקיום זוגיות אסורה על פי התורה. אדרבה, מי שיש לו נטייה כזו והוא מתגבר ושומר על ההלכה - קדוש ייאמר לו.
למרות זאת, מי שמפרסם ברבים את נטייתו המינית ההפוכה, אפילו אם אינו מממש אותה באופן אסור, נעשה שותף ליצירת אווירה שחותרת לנרמל את התופעה ולהפוך את הנטייה המינית לדגל של זהות. בכך הוא מקעקע את יסודות המשפחה, גם אם זו לא מטרתו. נטייה כזו צריכה להישמר בחדרי חדרים, ולהיחשף בפני גורם טיפולי או הסביבה הקרובה ותו לא.
לכן, מי שידוע שהוא ממשש את נטייתו באופן אסור, או, להבדיל, מפרסם ברבים בכוונה תחילה ובהתרסה את נטייתו אפילו שאינו מממש אותה, לא ראוי לשמוע את שיריו. אמנם מצד הדין, הקובע בשירים הוא התוכן שלהם ולא השפה (רמב"ם, פירוש המשנה, אבות פ"א מט"ז), ואם כן לכאורה גם לא משנה זהות המשורר והזמר. אבל שירה של זמר כזה, גם אם תהיה נקייה לחלוטין מהטיות שונות שקשה להבחין בהן במבט ראשון, מעוררת בנפש הזדהות עם נטייתו, וכך בהדרגה מצטייר הלא נורמלי כנורמלי. את כל האמונה והתורה שאפשר לקבל דרכו/דרכה, ניתן לקבל בערוצים אחרים וכשרים, בלי התסבוכת הזו, שמקהה בנפשנו את הסלידה ממעשי ארץ כנען. קשה להאמין כיצד החברה הישראלית עברה בתוך שנים ספורות מפסילה מוחלטת של התופעה לקבלה כמעט מלאה שלה, בין השאר באמצעים תרבותיים "תמימים" שכאלה.
רק מי שלפי הידוע שומר על ההלכה, וגם פרסום נטייתו לא נעשה על ידו בכוונה תחילה ובהתרסה, ראוי לשמוע את שיריו.