כיצד ניתן להבחין בין משחה עבה למשחה רכה, והאם יש הבדל בין קרם ידיים לקרם גוף?

בס"ד שלום רב, לאיזה צורך נדרשת ההבחנה ביניהם? בדרך כלל שניהם אסורים. רק במקרים מסוימים יש קולא במשחה רכה. (ראה מנוחת אהבה ח"ג, פרק כ). למעשה, אין הבדל כללי בין קרם גוף לקרם ידיים אלא יש הבדלים בין קרמים שונים התלויים בחברה המייצרת. יש קרם ידיים רך ויש קרם גוף קשה ולהיפך. בברכה הרחבה: הגמרא במסכת שבת (עה:) כותבת: אמר רבי חייא בר אבא: שלשה דברים סח לי רב אשי משמיה דרבי יהושע בן לוי: וכו' הממרח רטיה בשבת - חייב משום ממחק. ממחק היא מלאכה המחליקה משטחים. תולדה של מלאכה זו היא ממרח, והיא החלקת חומרים סמיכים-קשים, שהשימוש בהם הוא ע"י מריחתם והחלקתם כגון סתימת נקב ע"י שעווה. חומרים רכים יותר נאסרו משום גזירה שמא יבוא להשתמש בשעווה וכיוצא בזה. וכך פסק שו"ע (שיד, יא): אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח, (פי' הערוך סיכה משיחה טיחה מריחה שיעה ענין א' הוא), אבל בשאר דברים, דלית בה משום מירוח, ( הואיל ואין היין יוצא אז) (ב"י), מותר. ואם היה היין יוצא דרך הנקב, אסור לסתמו ואפילו ליתן בו שום דרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם. ואם הוא ת"ח, מותר לו להערים בכך. ומבארים האחרונים(ראה מ"ב ס"ק מה, עפ"י הגמרא בשבת קמו:) ששמן עב אינו אסור אלא משום חשש שמא יבוא למרח בשעווה. משמע ששמן עב הוא מדרבנן. מכאן נמצאנו למדים על שתי רמות של חומרים מתמרחים. עניין נוסף נמצא בשו"ע בסימן שטז סעיף יא: לא ישפשף ברגליו רוק ע"ג קרקע, משום משוה גומות, אבל מותר לדרסו לפי תומו שאינו מתכוין למרח ולהשוות גומות; ואף על גב דממילא ממרח הוא, כי לא מכוין שרי, משום מאיסותא. המשנה ברורה (ס"ק מט) מביא את דברי המג"א שאם מתכוון להבליע את כל החומר בגוף אחר אזי אין בזה איסור של ממרח. מכאן היו פוסקים שרצו להקל במריחת משחה רפואית אם מטרתה להיבלע לחלוטין בעור. אך היו שחילקו שברוק כל העניין הוא שיעלם מהעולם ואילו במשחה הבליעה היא תכלית המריחה ולכן גם במצב זה אסור למרוח. (שש"כ לג, יג, ראה באריכות הערה סד) למעשה גם משחה נבלעת אין למרוח אלא להניח בלבד, טיפות-טיפות (על יסוד דברי החזון איש או"ח סימן נב, אות טז.) ואילו את המשחה הנוזלית מותר לסוך לשכך כאב במקרה של חולי שאין בו סכנה. יש לציין שדעת הילקוט יוסף להקל במצב של בליעה גמורה(שכז, א-ב). בכל אופן במקרים של קרם ידיים וכד' ודאי יש רצון להחליק את העור ולא רק להבליע ולכן בכל אופן יהיה אסור. הרב משה לוי זצ"ל (מנוחת אהבה ח"ג, פרק כ) מחלק בין שלוש סוגי משחות: קשה, רכה-סמיכה, נוזלית. אולי אפשר להגדיר כך: משחה עבה היא כעין ווזאלין קשיח, שכאשר נוטלים ממנו הוא נשאר על מקומו. משחה רכה היא מה שפחות מזה, יש בה סמיכות אך היא 'משלימה' את צורתה כשניטל חלק ממנה. ונוזלי הוא כאשר נשפך ממש.