שלום כבוד הרב, לפני כשנה תרם מישהו לבית הכנסת נברשת עגולה ממתכת בעלת שבעה קנים (מעין הנברשת שבקישור https://images.app.goo.gl/KpNYsXGFMAsB7Z9e8), שבקצה כל קנה יש מנורה. תלו אותה מעל הרחבה שלפני ההיכל. לפני מספר ימים, אחד המתפללים העלה טענה שיש איסור לתלות בבית הכנסת מנורה 7 קנים ממתכת, ויש להוריד אותה או לחלופין לפרק/להוסיף קנה. האם יש אמת בטענה או שהטענה הוצאה מהקשרה (אם בכלל קיימת) ?

שלום וברכה לשואל היקר! יש מקום לדון בטענה זו, כיון שיש איסור לעשות מנורה בעלת שבעה קנים כתבנית מנורת המקדש אף שהיא עגולה כיון שאין העיגול מעכב במנורת המקדש. עם זאת להלכה כיון שאינה דומה לתבנית המנורה במקדש (חשמלית, אין בקנים בית קיבול לשמן, תלויה באויר) הכרעת הפוסקים להקל. כמובן שלעניין מעשה יש להתייעץ עם המרא דאתרא. מקורות והרחבה: בגמ' (ר"ה כד., ע"ז מג.) מובא איסור על האדם לעשות מנורה כתבנית המנורה במקדש, וז"ל: "לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן, מנורה תבנית מנורה, אבל הוא עושה של חמישה, ושל ששה, ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות". ונחלקו הראשונים האם האיסור שייך גם בשהיה או רק בעשיה. בב"י ציין לדעת הר"ן שאוסר אף בשהייה, אולם דעת רוב הראשונים וכן פסק מרן השו"ע (יו"ד קמ"א ח') שהאיסור הוא דוקא בעשיה: "לא יעשה... מנורה תבנית מנורה אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה לה אפילו משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים". וכן כתבו הש"ך והט"ז (שם סע' ד') שאיסור שהייה שייך בצורות העליונות מפני החשד של עבודה זרה, אולם בתבנית היכל וכליו אין חשש חשד, ומותר לשהותן. יש לציין שדעת הריטב"א (ע"ז מג.) בשם רבותיו: "דבשמשים אלו כשם שהעשייה אסורה כך התשמיש אסור בהם ואף על פי שעשו לו אחרים" היינו שהקיום מותר והשימוש אסור. עם זאת אחרונים רבים החמירו וכתבו לאסור אף בשהייה של מנורה בת שבעה קנים, כמ"ש מרן החיד"א (שיורי ברכה שם סק"ח) בחריפות נגד רב שרצה לקיים מנורה בת ז' קנים שהיתה בביכנ"ס, וכתב: "דמי יכנס באסור תורה על חילוקים שאינם מפורשים ופשוטים. וכבר הגאון מהר"י קולון בשרש ע"ה, חתם דבריו וכתב, כל המתיר ומקל בעשיית מנורה זו, מקל באיסור תורה, ועתיד ליתן את הדין". וחתם שם החיד"א במעשה רב, שכן אסרו רבני ירושלים: "וזכורני בימי נעורי שעשו בבית הכנסת שבעה"ק ירושלם מנורה של מתכת בת ז' קנים, ומורינו הרב מהר"א נחום ושאר הרבנים זכר כלם לברכה, אסרו לקיימה, וציוו לתקנה תכף, והוסיפו קן לה. וכן ראוי להורות". ויש לדון האם יש להקל בנידון השאלה כיון שמדובר על מנורה עגולה. מדברי הפתחי תשובה (שם סקי"ד) שהביא מספר בכור שור, משמע לאסור. שכתב, אשר חדשים מקרוב באו שעושים מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, היינו שעושים ז' קנים, וששה מהם מעמידים בעיגול או משולש או מרובע אלו נגד אלו ואחד באמצע, ויש למחות בידם, כיון שכל דבר שאינו מעכב במנורת המקדש, אינו מעכב באיסור עשייתה. והביא מספר משנת חכמים שדעתו נוטה להתיר כשעושה הקנים בעיגול וכן במנורות שנעשים על נרות ולא על שמן. אולם בפת"ש שם כתב שאין דבריו מוכרחים ויש להחמיר כיון שמדובר באיסור תורה. ע"כ. אלא שאחרונים רבים הסכימו לדברי המשנת חכמים וכדלקמן. הנה בשו"ת חכם צבי (סי' ס') העלה להתיר במנורה שיש בה אפילו שינוי קטן מתבניתה, וז"ל: וע"ד המנורה של שבעה קנים וע"ג שמנה נרות שהוריתי להיתר לא ידעתי במה נסתפק כת"ר דכיון דאין אסור אלא בתבנית אותה של מקדש שהיתה של שבעה קנים ושבעה נרות: הדבר ברור כשמש דכל שאינה באותו הענין שמותר וכדאמרי' שלא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם ופירשיז"ל באורכו ורחבו ורומו ושיעור מידת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר ע"כ ואין ספק שהוא הדין באכסדרה תבנית אולם וחצר תבנית עזרה ושלחן תבנית שלחן שאינן אסורין אלא בשוין בכל שיעוריהן לאפוקי אם נשתנה באיזה דבר בין באורך בין ברוחב בין בקומה מותר הוא". ותמה שם על המהרי"ק (שורש ע"ה, הובא בב"י ובחיד"א לעיל) שכתב שרש"י דיבר רק על ההיכל, מה שאין כן במנורה, שיש לחשוש למראית עין, אף אם שיש בה שינויים ואינה כל כך כדוגמת המקדש. ע"כ. וע"פ דבריו כתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' ס"א, יבי"א יו"ד סי' י"ב) להתיר במנורת חשמל, וז"ל: "אלא שבנידון שלנו שהיא מנורת חשמל נראה שיש להתיר, על פי מה ששנינו במנחות (כ"ח ע"א) שבעת קני מנורה, מעכבין זה את זה, שבעה נרותיה מעכבין זה את זה. ופירש רש"י, שבעה נרותיה, בראש כל קנה וקנה היה כעין בזך, ושם היו נותנים השמן והפתילה. ולפי זה כאן שאין נרות למעלה לקבל שמן ופתילות כי אין שם אלא מנורת חשמל סוגרת ומסוגרת בלי שום בית קיבול, ובודאי שדבר זה מעכב במנורת בית המקדש, ולפיכך יש להתיר בזה אף לדברי מהר"י קולון וכן מבואר בתשובת חכם צבי (סימן ס') הנ"ל". והביא שם פוסקים רבים שהתירו על יסודו של החכ"צ, בקנים שבראשם שעוה. והביא שם בשם זקני בשו"ת רבנו חיים כהן רפפורט (יו"ד סי' כ"ה) שהעיקר כחכם צבי להקל בזה, וכתב להקל במנורה תלויה כיוו שבמקדש ירכה היה מעכב, וכן אם אין באמצע המנורה קנה, אין סה כדוגמת המנורה. עוד ציין שם לדברי החיד"א והרבנים הנ"ל, וכתב שהם דיברו במנות שמן ופתילות, אך בחשמל אף לדבריהם יש להקל. והביא בשם בשו"ת מערכי לב (עמוד תפ"ד), ש"במנורת חשמל, שהנרות שלה הם זכוכית, ואינם בר קיבול, מותר לעשות ז' קנים, כיון שדבר זה מעכב במנורת בית המקדש, וכדברי החכם צבי, והנח להם לישראל לפאר בתי כנסת במנורות יפיפיות כאלה, ולרומם בית אלוקינו". ועיין בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' 'ס"א) שנטה להחמיר גם במנורה של חשמל, ונשאר בצ"ע. ובשו"ת שערי דעה חלק ב' (סימן רס"ו הובא ביחו"ד שם) כתב שיש להקל כדברי החכ"צ, והוסיף יסוד חשוב בזה, שיש לומר שלא באה אזהרת חז"ל בזה אלא למי שמכוון לעשות דוגמת המנורה של בית המקדש, שמשוה כבוד עבד לרבו, אבל כשאינו מתכוין לכך, הרי זה כמתעסק בעלמא שמותר בשאר איסורים, כמבואר בכריתות (י"ט ע"ב) ע"כ.. וסיים מרן היחוה דעת שכן כתבו להקל בשו"ת משפטי עוזיאל (תניינא יו"ד סימן י"ח) והגאון הרב הרצוג ז"ל בירחון קול תורה (סיון - אלול תשי"ד), ובשו"ת ישכיל עבדי (יו"ד סימן ט"ז). העולה מן האמור שיש להתיר אם יש שינוי מהותי במנורה, כגון שאינה עשויה ממתכת או שאין בקנים כלי קיבול, וכל שכן במנורת חשמל שמרכיבים עליה מנורות מזכוכית, וכן יש לצרף להקל אם מדובר על מנורה עגולה וכיוצא בזה כיון שאינה דומה למנורת המקדש. ולכן בנידון השאלה יש להתיר. שנזכה לאור המנורה בבניין בית מקדשנו במהרה,