458
שאלה
הנני מעוניינת לדעת לגבי קונפליקטים הנוצרים או העשויים להתעורר עם החלתו האפשרית של דין תורה כחוק המדינה בסוגיה הנ"ל: התליית תעודת כשרות של מועדון-בר ע"י הרבנות המקומית בשל היותו מקום מפגש מעורב של מפגשים וריקודים מעורבים לצעירים דתיים.
תשובה
תעודת כשרות ניתנת ביחס לכשרות של אוכל ולכאורה אין בזה שום קשר לשום נושא אחר כמו ריקודים מעורבים וכד', אבל ברור לנו שכל חיי המוסר וכל מצוות התורה קשורים זה בזה ואי אפשר להעלים עין מדבר אחד בגלל דבר שני. האם לדעתך ניתן לספק אוכל כשר למי שאוכל ביום הכיפורים? או לקבוע מזוזה בבית שנעשים בו מעשי פריצות?, ברור כי יש כאן סתירה פנימית שלא ניתן להתעלם ממנה. אומנם יתכן וישנם חריגים שבהם ניתן להקל כמו אם חומרת העבירה לא ברורה לאלה הנמצאים באותו מקום ונכשלים בעבירה. דבר זה נתון לשיקול דעתו של רב או פוסק גדול בתורה המודע לכל המשמעות של נתינת ההכשר. ע"כ במקרים חריגים ניתן לשאול ת"ח גדול, אך לא ניתן לתת היתר גורף ע"פ מקרים חריגים ומה שנוגע להכשרים הניתנים לציבור שרחוק משמירת תורה ומצוות צריכים לקבוע
כללים בהם ישנן דרישות בסיסיות בתחומי התורה כגון עניני צניעות ושמירת שבת ומועדים,שאינם עומדים בסתירה קשה בעיני הרואים.

תחנון ביום הזיכרון לחללי צה"ל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח אייר תשס"ז

גילוח בחג העצמאות
הרב אליעזר מלמד | כ"ה אדר ב' תשס"ה

האם אומרים הלל שלם ביום העצמאות או חצי הלל?
הרב דניאל קירש | א אייר תשפ"ב

ספירת העומר ויום העצמאות
הרב ש. יוסף וייצן | כ אייר תשס"ט

למה אמוראים הקפידו על כבודם?
הרה"ג יעקב אריאל | ב אייר תשפ"ה

מסכת ברכות דף מה
הרב חיים שרייבר | ב אייר תשפ"ה

ברכה על ספירת העומר, עם אמירת היום הלא נכון
הרב יצחק בן יוסף | ב אייר תשפ"ה
