שלום רב. אני משתדלת מאוד לא לצער יהודי ולא לפגוע. דעתי לא תנוח אם אדע שיש מי שנפגע ממני. אולם אני בגיל שבו יוצאים לפגישות, ולעיתים הצד השני רוצה ואילו אני לא מעוניינת. אני עושה זו בצורה הכי נעימה שיש, מנסה לפייס, ואף מפרגנת ומציינת את שבחו של הבחור בפניו. ובכל זאת הבחור נפגע ומתבאס, ואני באמת תוהה - מה אני יכולה לעשות?

שלום תחילה שחוב לדעת שאם את אכן רואה שקשר מסויים אינו מתאים לך, ראוי ונכון להפסיקו ולא "למרוח" את הבחור ואת הקשר כאשר לא רואים שום תקוה להתקדמות. כמו כן, כאשר את פועלת בכנות ולא משיקולים זרים, ואף אומרת דברי אמת בסיום הקשר בדרך כלל הם יתקבלו בהבנה (אף אם יהיה בהם קושי) אצל הצג השני. כמה טיפים בענין: א. לשאול לפני הפסקת הקשר את הצד השני מה הוא חשוב על המשך הקשר. יתכן והוא מצד עצמו לא מעוניין בהמשך, ואם לא הוא יבין כבר את הרמז ואז האמירה שתגיע אחריה על סיום הקשר תהיה "נחתה רכה" בשבילו. ב. לדבר על עצמך. איזו בעיה יש לך בקשר ולא שהבחור הוא הבעיה (סגנון עמוק ואמיתי ל"זה לא אתה זה אני"). לדוגמא: קשה לי להמשיך להיפגש עם אין לי ודאות כלכלית לגבי העתיד של חיי (לדוגמא אם הבחור לא התחיל ללמוד מקבצוע) או אני לא רואה את עצמי מסוגלת להמשיך לחיות לבד ללא אדם שקרוב אלי זמן רב (לדוגמא: אם הבחור נמצא בשירות קרבי משמעותי והוא יעדר הרבה מהבית). ג. נכון וראוי ולומר את מעלותיו של הבחור שאיתו נפגשת ומה למדת מהקשר הזה. כך הוא ירגיש שהוא לא "עוד אחד" אלא הוא היה משמעותי בתקופה האחרונה. בהצלחה במציאת הבחור המתאים. יום טוב