האם ראוי להקל בגזירת קיטניות כדעות המקלות על פי רבנים מוכרים, בעיקר בשמן קנולה ובשמן סויה, דבר שמכביד במציאות המשפחתית ?

גזירת קיטניות הוא מנהג שנהגו באשכנז במאות השנים האחרונות. הוא אפילו לא נקבע בקיבוץ חכמים אלא מפני חששות שהיו בזמנם כך נהגו, ולכן היו מנהגים שונים במזרח אירופה, לדוגמא באכילת בוטנים. ולכן אפשר בהחלט להקל בכך על פי גדולי רבותינו, מהסיבות הבאות: כל מה שלא בא במגע עם מים, ובבדיקה שעשה מרן הרב דב ליאור שליט"א ששמן סויה אינו בא במגע עם מים כפי שהתיר בזמנו מרן הרב קוק זצ"ל בשמן שומשומין שלא בא במגע עם מים, וכך התירו עוד לפניו שו"ת באר יצחק (הרב יצחק אלחנן ספקטור) ושו"ת מהרש"ם. ועוד שכיום רבים מהמשפחות מעורבות זוהי חומרה שלא מתאימה לציבור ששואף לצאת מקללת הגלות ולחבר את השבטים. לשמור על מנהג קיטניות נדרש. אבל לא צריך להרחיב אותו על זנים חדשים כמו סויה, קנולה (לציטין) אספרטיים, לחם טף, קינואה ועוד.