איך עושים סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת? בהתייחסות לבני אשכנז.

שלום וברכה. כיון שבערב פסח אסור לאכול חמץ מסוף שעה רביעית בבוקר (בירושלים: 9:57 לדעת המג"א, ו- 10:41 לדעת הגר"א), יש לקיים סעודה שלישית ללא פת אלא בבשר, דגים או מיני פרות, וכדלקמן. א. בני ספרד יכולים לקיים סעודה שלישית גם במצה עשירה, אך יש לאוכלה עד שעה עשירית (15:45 לערך), כדי שיאכלו מצה בליל הסדר לתאבון. ב. בני אשכנז (וחלק מבני ספרד) הנמנעים מאכילת מצה עשירה בערב פסח, יקיימו סעודה זו בבשר ודגים או פירות (עדיף משבעת המינים), ואפשר לקיימה אף לאחר השעה העשירית ובלבד שישאר תאבון למצה. ויש נוהגים לאכול קניידלך או קמח מצה מטוגן. *בני אשכנז הרוצים להדר בסעודה שלישית, טוב להחמיר ולחלק את סעודת שחרית לשניים, כיון שיש דעות שיוצאים בכך ידי חובת סעודה שלישית (ראה בהרחבה) מקורות והרחבה: ראה שו"ע (תמ"ד א') שכתב שיכול לעשותה במצה עשירה עד השעה העשירית, שהרי מכאן ואילך אף מצה עשירה אסור, כדי שיאכל מצה בליל הסדר לתאבון (מ"ב שם סק"ז). וברמ"א שם כתב שיקיים את הסעודה במיני פירות או בבשר ודגים כמבואר בסימן רצ"א, כיון שמנהג בני אשכנז להמנע מאכילת מצה בערב פסח. ובמ"ב (שם סק"ח) כתב שאם מקיים את הסעודה בפירות או בבשר ודגים יכול לקיים את הסעודה אף לאחר השעה העשירית. וכתב השל"ה הקדוש (פסחים נר מצוה י"ט) שעדיף בפירות משבעת המינים, כיון שמברכים לאחריהם מעין שלוש (כה"ח סקט"ז). בכל אופו יזהר שלא למלא את כריסו, כדי שיאכל מצה לתאבון. ואם אוכל קודם שעה עשירית מותר לאכול קציצות מקמח מצה מבושולות (מ"ב שם, ועיין ערוה"ש שם ה'). והוסיף המ"ב (שם) בשם הגר"א והאחרונים, שטוב לחלק את סעודת שחרית לשניים, כיון שיש דעות שיוצאים בזה ידי חובת סעודה שלישית אף לפני חצות. וצריך לעשות הפסק בין הסעודות כדי שלא יהיה בגדר ברכה שאינה צריכה. ולכן צריך לברך ולעקור ממקומו ולעשות הפסקה מינימלית, ויש שכתבו לעשות הפסקה רבע שעה (דרכי חיים ושלום הנהגות המנח"א עמ' ת"א), ומרן החזו"א הורה לעשות הפסק כחצי שעה (אגרות חזו"א ח"א קפ"ח). ומעיקר הדין סגי בעקירת מקום והיסח הדעת מוחלט (עיין שו"ע ורמ"א קע"ח ונושאי כליו). שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין ביהמ"ק במהרה. בברכת פסח כשר מאיר ושמח,