כאשר ציונים החלו במערכה למען מדינה, הם העמידו סכנה על יהודים רבים, בעיקר יהודים ממדינות ערב. מבחינה הלכתית אנו יודעים שעלינו לעשות הכל כדי להציל כל חיים יהודיים; האם זה היה בסדר להעמיד את כל היהודים האלה בסכנה למדינה (יהודים רבים נהרגו מעליה)

כיון שיש הסתה ערבית ונוצרית נגדנו כל דבר שנעשה ירגיז אותם. הרגיז אותם שבנינו בתי בכנסת, הרגיז אותם שחגגנו את חגינו. האם צריך לוותר על דברים שנוגעים לחיינו? בוודאי שלא. מאז שהוקמה המדינה חיי היהודים בכל העולם בטוחים בהרבה, אלפיים שנה בלי מדינה היו פוגרומים, עלילות דם וגירושים. מאז הקמת המדינה הגויים בכל העולם נזהרים שלא לפגוע ביהודים. אמנם יש פושעים ורוצחים בכל מקום, אבל התנפלות המונית פסקה. לארץ עלו מאז שיש מליון יהודים ופה חייהם בטוחים יותר. אין התבוללות ונישואי תערובת כמו באמריקה, צרפת, אנגליה ועוד. גם מצרים, סוריא, עירק וירדן שנלחמו בנו הורידו את הראש והן לא מעיזות לתקוף אותנו. הקמת המדינה הורידה מאוד את הסכנה. להזכיר לך, בבגדד שבע שנים לפני הקמת המדינה היה פוגרום אכזרי בעידוד הנאצים ואז לא הוקמה המדינה ולא היה בטוח שתקום מדינה. לפני מאה ושמונים שנה היה פוגרום בצפת, ולפני כן חיי היהודים בארץ ובעולם היו קשים מאוד, והקמת המדינה הפכה את הכל לטובה.