שלום וברכה שאלוני שאלה מהותית איך מכיוון ואני לא מונח ברעיון. אשמח לשמוע את דעתו של הרה"ג שליט"א: שירי סעודה שלישית , האם ניתן לבטל מנהג זה בישיבות , מול ביטול תורה וטירחא דציבורא וא"כ כמה צריך להיות , האם עדיף להחליף את זה בדברים אחרים כג סדר...(אשמח שיתן נימוקים גם למה לבטל )...

שלום רב לפי הצעתך אולי גם נוותר על תפילות או על הוספת פסוקי דזמרה מיוחדים לשבת שהרי ש בכך ביטול תורה. גם בישיבה לא מגיעים למדרגת רבי שמעון בר יוחאי שהייתה תורתו אומנותו. מדרגה זו היא תלויה בהרבה תנאים. אולם עיקר ההבחנה היא תלויה במדרגת התורה. התורה של רבי שמעון היתה כל כל מלאה ועשירה שכלל לא היה להם צמאון לתפילה. התפלה של חיי השעה היתה טמונה וכלולה בתוך המפגש עם חיי העולם. אצל רבי שמעון בר יוחאי לא היתה החלטה לבטל את התפלה. פשוט לאחר זמן של לימוד לפני זמן התפלה הם כבר הרגישו שמילאו א נפשם גם במה שהתפלה היתה אמורה למלא בנפשם. אולם יתכן שאם היה יום שמדרגת תורתם לא הייתה בעוצמה כל כך עצומה ועשירה גם הם התפללו. לא היתה הוראה לא להתפלל. להיפך ההוראה הייתה להתפלל כפי רצונם. אולם בדרך כלל לאחר הלימוד כבר הרגישו שהם פעלו בנפשם ובעולם כולו את הפעולה שפועלת התפלה. כך גם בנוגע לשירי סעודה שלישית לא צריך להורות הוראה. שעה גדולה זו יש לה סגולות ייחודיות. כל עוד שאדם מרגיש שהסגולות של שעה זו יצאו אל הפועל בדרך של שירה כך ראוי. מי שמרגיש שהוא יכול להוציא לפועל את המיוחד בשעה זו דרך לימוד כך יעשה. אולם האומדנא שלנו כמחנכים שהמיוחד בשעה זו לא יצא אל הפועל בלימוד שור שנגח את הפרה. עוד ראוי לציין שגדר ביטול תורה אינו כפי שהנך חושב האם אדם מדבר בדברי תורה. יש זמנים של דומיה או התכנסות פנימית שהם נהפכים להיות חלק מלימוד תורה. כך כותב הרב באורות התורה פרק י' סעיף יג הַמְּנִיעוֹת מֵאֵיזֶה צִיּוּר שֶׁל שְׁקִידַת הַתּוֹרָה, שֶׁבָּאוֹת מֵחֲמַת טָהֳרַת הַנְּשָׁמָה וְגַעְגּוּעֶיהָ לְצִיּוּרִים רוּחָנִיִּים עֶלְיוֹנִים, אֵינָן בִּכְלַל בִּטּוּל וּמְנִיעָה שֶׁל תּוֹרָה, כִּי-אִם דַּרְגָּה עִלָּאָה לַעֲלוֹת עַל יָדָהּ לִשְׁקִידָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּמִדַּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלּא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה 89, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה עָסוּק בְּדָבָר גָּדוֹל, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, שֶׁהַדּוּמִיָּה בָּהּ הוּא דָּבָר שֶׁל הֶכְרֵחַ, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁקִידָה הַנּוֹבַעַת מֵעמֶק הַיְדִיעָה וּבֵרוּרָהּ הִיא מִתְגַּבֶּרֶת עַל כּל. יוצא אם כן שלא רק שאין ביטול תורה במאמץ שלנו לחוש את טהרת הנשמה ברגעי השיא של השבת אלא הדרך היחידה לעלות בלימוד תורה מלימוד תורה ארצית לתורה עילאה. כל טוב