האם אדם יכול לענות אמן על ברכה שהוא מברך בעצמו?

הגמרא במסכת ברכות (מה ב) אומרת שהעונה אמן אחר ברכת עצמו הרי זה מגונה. כלומר אין לענות אמן אחר ברכת עצמו. מה הטעם לדין זה? בספר ערוך השולחן (רטו ד) הסביר את סיבת האיסור כך: הברכה מורידה שפע לעולם ועניית האמן מחזקת את הדבר לומר שאכן המברך מועיל בברכתו, ואין זה ראוי שהאדם יפרגן לעצמו ויחזיק מעצמו כזה שמוריד שפע לעולם, ודוקא אדם אחר שהוא לא המברך עצמו יכול לחזק את דברי המברך ולענות אמן. אמנם, הגמרא שם מבארת שיש לדין זה יוצא מן הכלל ויש מצב בו אדם עונה אמן אחר ברכותיו. לדעת הרמבם (הלכות ברכות פרק א טז - יח) והשו"ע (סימן רטו סעיף א) כשאדם מברך רצף של שתי ברכות או יותר, במצב כזה הוא עונה אמן אחר ברכתו האחרונה להודיע שכבר השלים ברכותיו. לכן הנוהגים כדעת השוע עונים אמן אחר ברכת ישתבח שהיא שנייה לברוך שאמר, או לאחר שומר עמו ישראל לעד בסיום ברכות קריאת שמע של ערבית וכן בסיום ברכות ההפטרה ובברכת בונה ירושלים בברכת המזון שהיא מסיימת את סדרת הברכות מהתורה. הרמ"א סובר שהיוצא מן הכלל הוא רק בסיום ברכת בונה ירושלים בברכת המזון, כדי להבדיל בין הברכות מהתורה לברכת הטוב והמטיב שהיא מדברי חכמים.