מה הדין באישה שנעזרה ללדת באישה פונדקאית לא יהודייה. או האישה שהביציות שלה נפגעו וצריכה לקחת ביצית, ולקחה ביצית מגויה שהופרתה ברחמה, מה דין הילוד לגבי יהדותו, האם צריך לעבור גיור?

סוגית קביעת יהדות בפונדקאות איננה פשוטה וגם אלה שהכריעו העדיפו לחשוש לכל הדעות. ולהטביל לגיור אם אחד המרכיבים הושלם על ידי גויה, אם ילד שנולד מביצית של גויה, או ביצית של יהודייה שהפונדקאות נעשתה ברחם של אישה לא יהודייה. כמובן הדבר הטוב ביותר ללדת בדרך הטבע, ושהטבע מאפשר לא לדחות את הדבר החשוב והמיוחד בחיים, ללדת ילדים ולבנות משפחה. הרחבת תשובה התפתחות המדע והרפואה הביאה בכנפיה שאלות הלכתיות אשר טרם היו בעולם, ואחד מהם הוא האפשרות ללדת ילדים על ידי אם פונדקאית, שאלה שיש לה השלכות רבות בתחומים חברתיים וערכיים, ברצוני לתת מבט על תחומי ההלכה המושפעים ממעשה זה. מי האם של הילוד? האם היולדת שהעובר התפתח וגדל בתוכה שהיא בפועל ילדה אותו. או בעלת הביצית שאצלה נמצאה המרכיב הגנטי. האם להתייחס ליולדת שסיפקה את רחמה כבית מלון בלבד. או לומר שהיא אימו והביצית היא בגדר של השתלת איבר בלבד. הקביעה משפיעה על מצוות כיבוד אם, את מי חייבים לכבד. פדיון הבן. עצם המעשה משפיע גם למי מותר להינשא מבחינת קרבה משפחתית. והשאלה הנוספת לעניין גיור אם אחת הנשים לא יהודייה. היו שכתבו על עצם המעשה שהוא איננו ראוי, שהרי כתוב: 'ודבק באשתו' אבל רוב רובם של הפוסקים כתבו שהדבר אפשרי בהלכה ורק צריך להסדיר את ענייני היהדות והאישות שלא תהיה תקלה בכך. נביא כמה הוכחות שכתבו הפוסקים לומר שהיולדת היא האם: מהולדת דינה – "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" וכתב רש"י על פי המדרש דינה - פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה, אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה: ואילו בתרגום יונתן בן עוזיאל הנס היה כפול שדינה עברה מרחם רחל לרחם לאה, והזכר שהיה אצל לאה עבר לרחם רחל. ולמרות שבתחילת יצירת דינה הייתה אצל רחל מחשיבים את לאה כאם של דינה. מכאן רואים שהיולדת היא העיקר ולא בעלת הביצית. הוכחה נוספת שבעלת הרחם, דהיינו היולדת היא האם. מהגמרא במסכת יבמות: שני אחים תאומים שהתגיירו, מדין תורה אח יכול להתחתן עם גיסתו (אם התגרשה או התאלמנה, חכמים אסרו זאת) ואילו אם אמם הוטבלה לגיור בעודם ברחם, לידתן בקדושה. ואסור לאח לישא את גיסתו. רואים מכאן שהחשיבות היא בעצם הלידה לקבוע יהדות למרות שבעיבור האם לא הייתה יהודייה. הפוסקים כך – שהיולדת היא האם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב דב ליאור שליט"א, הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שו"ת צי"א, תשובות והנהגות. ונביא הוכחה לדעת הסוברים שבעלת הביצית היא האם – מהגמרא (נידה לא,א) שבה מתואר שלושה שותפים ביצירת האדם - הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות וגידים וציפורנים, ומוח שבראשו, ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר ושערות, ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, ובינה והשכל. רואים מכאן שיש התייחסות למהותה של אם, ומהי נותנת ביצירת הוולד, שנותנת את החומרים הגנטיים, את הביצית. בדעה זו פסקו – הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל , הרב יעקב אריאל שליט"א, הרב עמאר שליט"א. והוסיף הרב אריאל – עדיף ביצית של גויה. ואם יש לה אחות עדיף לקחת מאחותה ובכך מונעים את נישואין אסורים עם קרובי משפחה. ויש שכתבו שאין הכרעה מוחלטת ושניהם גם היולדת וגם בעלת הביצית היא האימא. בדעה זו פסקו הרב שלמה זלמן אוירבאך וחתנו הרב זלמן נחמיה גולדברג. כיוון שהמחלוקת היא משמעותית ופעמים רבות לוקחים ביצית של אינה יהודייה (כך עושים מכון פוע"ה) לכן נדרש כאשר הביצית או בעלת הרחם אינה יהודייה להטביל את הנולד לגיור בפני בית הדין.