שלום כבוד הרב, הבנתי מהתשובה שלך 2 דברים עיקריים: 1) אנחנו כרגע בזמן שמד ולכן חובה להתענות 2) רוב הציבור קיבל על עצמו להתענות, ולכן חייבים להתענות. השאלה הראשונה שלי היא למה זמננו נחשב בתור שעת השמד? הרי עפ"י ויקיפדיה זמן השמד נחשב בתור זמן בו אוסרים השלטונות על יהודים לקיים תורה ומצוות. ואם מביטים בתקופות בהיסטוריה שנחשבו שעות השמד, רואים שהזמנים האלו היו הרבה יותר חמורים מזמננו. 2) איך נדע שרוב הציבור אכן קיבל על עצמו להתענות? עפ"י לשכת הסטטיסטיקה יש המון יהודים חילונים ומסורתיים בארץ, שספק מאוד שבכלל שומרים את צומות הרשות אפילו עכשיו. וזה עוד בלי להחשיב את כל הציבור הדתי והחרדי שאולי היה מתנגד לצום. כמו כן, אם פשוט נמשיך להתענות, איך נדע מתי לעצור ולבדוק את רצון הציבור? וכנראה שיש אנשים שבגלל שעד עכשיו הצומות היו חובה, לא יודעים שבכלל יש להם זכות בחירה (בתור הציבור). מכל זה משתמע שכנראה יש ציבור רחב שלא היה בוחר לצום. תורה רבה על התשובה הזמן.

שלום וברכה, סליחה שלא הבהרתי את תשובתי מספיק, א. אכן, אתה צודק שאנו ברוך ה' איננו בשעת שמד כלל, מסתבר שמאז החורבן לא היה דור עם שפע וביטחון כמו שיש לנו. בתשובה ציטטתי את דברי הראשונים והם הגדירו את דורם כשעת שמד, אך כתבו שיש חובה לצום גם בשעת שלום משום שנהגו להתענות גם את הצומות הקלים כל זמן שלא נבנה המקדש. ב. קבלת הציבור אינה נתונה לבחירה בכל דור ודור אלא כיוון שהיו דורות שקיבלו על עצמם לצום אף בשעת שלום הרי מנהג זה מחייב את בניהם אחריהם כמו כל מנהג אבות. וודאי לפי הגדרת הריטב"א שהחלטה זו נתונה לבית הדין אין לבדוק האם רוב הציבור היה רוצה בכך או לא. ואין בי"ד קטן יכול לבטל החלטה של בית דין חשוב ובדורות הקודמים היו גדולי עולם, שאנו לא יכולים לבטל את קבלתם. (כמובן שאין להחשיב את ההתנהגות והחשיבה של מי שאינו שומר תורה ומצוות, כיוון הוא לא מבין על מה לצום ולמה לצום ואין לו שיקול דעת בדבר זה). נוסיף, אם נעמיק כמה חסר לנו בניין בית המקדש, וכמה יש לצפות לבניינו, גם אנו נבין מדוע דורות עברו קיבלו על עצמם לצום גם בעת שלום. בברכה,