בס"ד שלום הרב, נגיף הקורונה שינה את החיים בצורה דרמטית. ההתמודדות הזאת מערימה קשיים ומאתגרת אותי בהרבה מובנים. יש תקופות שאני מרגישה ממש סבל. אין לי ספק שהקב"ה מנסה לדבר איתנו דרך הניסיון הזה, אבל מה הוא מנסה לומר? מה הניסיון הזה בא ללמד אותי כאדם פרטי? במה עלי להשתנות? במה להתחזק? עברה כבר שנה וחצי מאז שהקורונה פה, ואין לי תשובות. לא ברור לי מה הקב"ה רוצה ממני כאדם פרטי. אשמח אם הרב יוכל להאיר את עיני ולתת לי כיווני חשיבה שיעזרו לי להתמודד. אני בטוחה שהסבל הזה שהקורונה הביאה איתה לא לחינם.

שלום לך, את צודקת בתחושתך שבעת צרה האדם נקרא לחשבון נפש. ומסיבה זו קבעה התורה מצווה מיוחדת, להריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא על הציבור. וכך כותב הרמב"ם (הל' תענית א, ב-ג): "ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו פרק ה): עונותיכם הטו וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה (ויקרא פרק כו): והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר, כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו, אם תאמרו שהוא קרי [=דבר שארע במקרה] אוסיף לכם חמת אותו קרי". אומנם הרמב"ם לא קובע בשל מה באה הצרה, אלא מטיל זאת על כל אחד ואחד. וכל אחד על פי היכרותו את עצמו, צריך לחפש במה הוא צריך להשתפר ומה הוא צריך לתקן. אכן, קשה מרחוק ובלי היכרות להצביע על דבר מסוים שבו צריכים להשתפר, אבל כל אחד מתוך ההיכרות שלו עם עצמו, יכול למצוא את הנקודות שאותם הוא מרגיש שהוא צריך לחזק. אכן, רבים הצביעו על הפירוד והריחוק שהקורונה גרמה, ומכוח זה קראו להתחזק באהבת ישראל והוספת אחדות. ואם תמיד יש לזה מקום, ומי שמרחם על ישראל ומחפש את טובתם, גם הקב"ה מטיב לו (כדברי הרמח"ל, מסילת ישרים, סוף פרק יט), קל וחומר בעת צרה כזו. בברכה אוריאל טויטו