שאל את הרב

  • הלכה
  • ספר תורה
קטגוריה משנית
שאלה
סופר שכותב תפילין הרבה שעות כל יום, ומחשבות זרות מפריעות, האם יכול לשמוע ברקע דברי תורה בווליום נמוך אך נשמע כדי שיהיה רגוע ומיושב בכתיבת התפילין, כמובן אומר כל מילה בקול לפני שכותבה בקלף , ובאזכרה מפסיק לשמוע, ולפני כל מילה מודע שכותב לשם קדושת תפילין, האם זה מותר? כלומר, התכוונתי לדברי תורה שלא דורשים עיון והקשבה, כמו למשל דברי מוסר , אמונה, וכיו"ב שלא צריך לתפוס ראש בנאמר, תודה
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר! השאלה של כבודו נוגעת בנושא עדין ומורכב. לפי הנתונים שאתה מעלה, ניתן להקל בדבר, אך אין בזה היתר גורף אלא יש לדון על כל מקרה לגופו והדברים משתנים מסופר לסופר. מקורות: מחד אנו מוצאים פוסקים שכתבו להחמיר בדבר ולא לשמוע דבר נוסף, אף דברי תורה ומנגינות (שבט הלוי ח"ו סי' ו' ג', שו"ת אבני ישפה או"ח סי' ז', שבט הקהתי ח"ב סי' ער"ה). רבני בדץ העדה חרדית שאף מתנים את קבלת כתב ההסמכה לסופר בתנאי שאינו שמוע רדיו וכו'. האוסרים ציינו כמה חששות: א) שמא הסופר מתוך היסח יטעה בחסרות ויתרות שהוא פסול גמור לכו"ע. ב) לא יאמר מתוך היסח דעת בתחילת הכתיבה "אני כותב "לשם קדושת תפילין". ג )ובכל פעם שיש שם ה' ישכח לאמר "הריני כותב לשם קדושת ה'" כנזכר בשו"ע (לב ס' יט). ד) או שמא לא כותב בכוונה שאז דינו כמתנמנם ואסור כדעת הרמ"א שם. ה) או שחוששים לדעת הרבה מהאחרונים שצריך להוציא לכתחילה התבה מפיו קודם שיכתבנה ושמא מתוך היסח דעת לא יוציא מפיו קודם הכתיבה (מ"ב סימן לב ס"ק קלו). מאידך אם הסופר יודע בעצמו שהדבר אינו מפריע לו אלא אדרבה גורם לו להתרכז, ודאי שאין מקום להחמיר עליו. וכן כתבו להתיר ה"משנת יוסף" (ח"ו סי' קו), וגם ה"בירורי חיים" לרב חיים סגל שכותב "שמבחינה הלכתית הדבר מותר וגם מעשית בדרך כלל שמיעת השירים מועילה וגם נהוגה אצל סופרים יראי שמיים. ומתוך בירור שעשיתי, סופרים רבים נהגו היתר בדבר, וכן כתב לי הגרא"צ הכהן שליט"א, שמשיחה עם סופרים יראי שמיים, אין ברירה אלא להתיר, אחרת נרדמים תוך כדי הכתיבה. יחד עם זאת סופר ששומע ניגונים או דברי תורה קלילים, צריך שימת לב מרובה ביתר שאת כאמור לעיל, כדי שלא יכניס עצמו בשאלות אם קידש את שמות הקודש וכדומה. יש לציין שאם לא קידש את השם בפיו (בגלל היסח דעת) מועיל לקדש את השם במחשבה בדיעבד כמו שמובא ברמ"א (לב ס יט) להוציא כל מילה לפני שכותב הוי לכתחילה. אם לא הוציא כל מילה בפיו לפני הכתיבה, אינו פסול (מ"ב לב ס"ק קלו). אולם כמובן שכל זה בדיעבד בלבד. ידוע שע"פ האריז"ל, מנהג חסידות לכתוב כל הפרשיות של ראש ושל יד רצוף בלי הפסק בניהם של דיבור כלל (כמובא בשער הכוונות כדי שלא יהיה שום היסח דעת כלל). ואם כן, אם הסופר מקפיד על הדברים הנ"ל דהיינו דקדוק בחסר ויתר אמירת "אני כותב לשם קדושת תפילין" לפני הכתיבה ואמירת "לשם קדושת ה'" לפני כתיבת שם ה' לכוון בכל מילה לשם כתיבה ומוציא מפיו כל מילה לפני כתיבה, יש צדדים להקל לסופרים ולשמוע שירי קודש או שיעורי אמונה ומוסר שאינם מצריכים עיון כיון שקשה לכתוב הרבה שעות, ובפרט שכיום חסרים פרשיות מהודרות מסופרים יראי שמיים וזה צורך השעה. ברכת ה' עליכם,
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il