שלום וברכה לכבוד הרב. א. האם קטן שהזיק צריך לשלם אחרי גיל בר מצוה או לעשות תשובה על כך? ב. אם הילד הזיק בכליו של האב או שהאב היה באיזור ולא שמר על הילד, האם גם אז פטור?

שלום רב. א. ראוי שאדם ישלם את הנזקים שעשה בקטנותו, ויעשה על כך תשובה, וכמובן שיפייס את הניזק, אם הדבר אפשרי. ב. אף שהאב פטור בנזקי בנו הקטן, מכל מקום ודאי שחל עליו חובה לחנכו שלא יזיק. במקרה שהאב היה נוכח ליד בנו או שהבן הזיק בכלים של אביו, והאב לא שמר על בנו או על כליו, הוא חייב לשלם על הנזקים שנגרמו. מקורות: א. במשנה בב"ק (פז.) מבואר שקטנים פגיעתן רעה, היינו פטורים מלשלם על נזקים שעשו, אפילו לאחר שהגדילו. כיון שקטן דינו כשוטה שאין בו דעת, ושוטה פטור מלשלם על נזקיו. וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' שמ"ט ג'), גבי גניבת קטן, והוא הדין לכל נזקיו (ראה סמ"ע סק"ו). במידה והחפץ עדיין קיים בעין בזמן שהילד הגדיל, הוא חייב להשיבם לבעלים (שו"ע שם). והנה כתב תרומת הדשן (ח"ב סי' ס"ב) שקטן שעבר עבירות בקטנותו, מן הראוי שיעשה עליהם תשובה כשיגדל, שזהו סימן רע לקטן שנעשו מכשולות על ידו, ולכן ראוי שיקבל עליו כשיגדל איזו כפרה, וכן פסק הרמ"א (או"ח שמ"ג). וכתבו שם הט"ז (סק"ב) והמ"ב (סק"ט ובשעה"צ) שצריך לשלם לפנים משורת הדין את כל מה זהזיק בילדותו, ואפילו אם ההזיק היה רק בגרמי, כמבואר ברש"י (ב"ק צח:) וראה גם בפת"ש (חו"מ שמ"ט סק"ב). ב. מבואר בשו"ע (או"ח שמ"ג) ובאחרונים (שעה"צ ט"ו) שמוטל על האב לחנך את בנו שלא יזיק לאנשים כלל, מכיון שיש בזה איסור לגדול, לכן צריך לחנך את הקטן שימנע מלהזיק. ולכן נראה בפשטות שאם האב היה נוכח ליד הבן בשעת ההיזק ויכל למנוע את בנו ולא מנע, צריך לשלם. וכן אם הקטן הזיק בכליו של האב והאב יכול לשומרו והדבר מצוי שילדו יעשה כן, האב חייב לשלם את הנזק, וכפי שמצאנו בב"ק (יט:) שבעלי הדלי חייבים לשלם מה שהזיק התרנגול ע"י הדלי (משפטי התורה סי' ד' הערה 3, וכן מקובל להורות). ממידת חסידות שהאב ישלם על נזקי בנו, כדי לעזור לו שלא יצטרך לעשות תשובה כאשר יהיה מחוייב במצוות, ולעיתים רבות הדבר יכול למנוע סכסוכי שכנים להרבות שלום בעולם. ברכת ה' עליכם,