האם מותר או אסור לאשה לתייג? ומה הדין של ספר תורה שתוייג על ידי אשה?

שלום וברכה. הספר כשר בדיעבד, ולכן אינו נכון לתת לאשה לתייג. מקורות: מבואר בשו"ע (או"ח סי' ל"ט א' ובמ"ב שם) שספר תורה שנכתב ע"י גוי או אשה או קטן אפילו שהגיע לחינוך, פסול, דכתיב "וקשרתם וכתבתם", כל שאינו בקשירה או אינו מאמין בה, אינו בכתיבה. וכתב בשו"ת יבי"א (ח"ח או"ח סי' נ"ה ט') שמגילה שנכתבה ע"י אשה או קטן שהגיע לחינוך, ואין לפנינו מגילה אחרת הכשרה לכל הדעות, יוצאים בה ידי חובה (ועיין בשו"ת אבני נזר או"ח תקי"ז ומאידך סי' תקי"ח נראה שחזר בו, ולמעשה דעת רוב האחרונים להקל). עוד כתב מרן השו"ע (שם ב') שהפסולים הנ"ל, אינם פסולים רק לכתיבה, אלא פסולים "בכל תיקון עשיתן", כגון תפירת הבתים ועשיית השי"ן של רא"ש, וקשר הדל"ת והיו"ד, כיון שפעולות אלה בכלל כתיבה, וכל שכן אם אחד מהפסולים הגיהו אפילו אות אחת שהיתה פסולה ותיקנוה, שהס"ת נפסל (ראה מ"ב שם סק"י). והנה בבה"ל (שם ד"ה בכל תיקון עשיתן) כתב שבדיעבד אם אחד מהפסולים תייג שעטנ"ז ג"ץ, כשר בדיעבד, והוא הדין להעביר את הקולמוס כדי לחזק את האות. ואינו דומה להגיה אות פסולה, כיון ששם נחשב הדבר לכתיבה חדשה, מה שאין כן, כאשר הספר היה כשר גם ללא התוספת. ואם כן ודאי שאין לתת לאשה לכתחילה לכתוב ס"ת, ואם הדבר נעשה בדיעבד, יש ליידע את הקונה בדבר זה, בפרט שיש כמה ראשונים שסוברים שכתיבת התגין מעכבת (אף שלא נפסק כך להלכה). בברכה רבה,