שלום וברכה, במסכת מועד קטן דף ט ע"ב מופיעה ברכה שניתנה בצורה מוזרה: "אמרו ליה מאי בעית הכא אמר להו דאמר לי אבא זיל גבייהו דליברכוך וכו". הבנתי שהסיבה לאופן המוזר שניתנה הברכה היא שלא תשלוט בה עין הרע. האם יש מקור לכך? והאם יש סיבות נוספות לאופן המוזר שניתנה הברכה? והאם יהודי שמברך יכול לברך באופן זה? והאם מקובל לברך כך? ישר כח ותזכו למצוות

שלום בספר עץ יוסף בשם נזר הקודש כתב טעם דומה למה שכתבת בשאלתך; הוא מסביר שהטעם שלא ברכו אותו בלשון ברורה הוא שחששו שמידת הדין תקטרג ולכן הסתירו את הברכה בצורה של קללה, ומחשבות שבלב אין המלאך יודע. ישנם הסברים נוספים. המהרש"א מבאר שכוונתם היתה לחדד אותו אם יבין כוונתם. וכתב טעם נוסף שכוונתם היתה שיבוא אל אביו, והוא יפרש לו את ברכתם, ועל ידי זה תחול הברכה גם מאביו. (המהרש"א מציין שזהו טעם דחוק כיון שמנין הם ידעו שהוא לא יבין ואביו יבין). כיום לא נהוג לברך כך. נכון וראוי שאדם יברך את חבירו באופן ישיר וברור ובכך כבר משעת הברכה עוד לפני שהיא התקיימה הוא כבר שימח את חבירו. יום טוב