שלום הרב, כבר תקופה ארוכה שאני פשוט מרגישה תקועה...אני לאחר שנה של שירות ושנה של עבודה עבור הלימודים, בשנה שעברה ניסיתי להתקבל ללימודים מסוימים ולא הצלחתי ובלית בררה נרשמתי ללימודים אחרים. כשהתחלתי אותם הבנתי שהם פשוט לא מתאימים לי ולכן עזבתי אותם. מאז אין לי כל כך חשק לדברים ומרגישה שמה שאני מנסה פשוט לא הולך. אני מכירה את עצמי וזה פשוט לא מתאים לי, יש לי שאיפות כל כך טובות ואני לא מבינה למה פשוט לא הולך. אני באמת מנסה לא להשוות את עצמי לחברות שלי שמתקדמות ואני מנסה לראות איך להשתפר בשנה הזו בשביל ההמשך. אבל פשוט קשה לי... כל הזמן יש ספקות ומחשבות... מרגישה פשוט לבד. לא מבינה למה אני נשארת באותו שלב.. רציתי להתחיל לימודים כדי להתחיל לצאת ולהקים את הבית שלי... לא מבינה למה לא הולך, מנסה כל הזמן לדייק את עצמי אבל הספקות מקשות עלי מאוד. אני אשמח מאוד אם הרב יוכל לתת לי עצות טובות לקום ולהתמיד. ואיך לא לפחד מהעתיד, להגביר אמונה.

שלום דברי חיזוק באמונה למצב בו את נמצאת אני מציע לך לשמוע מדמויות תורניות שמכירות אותך היטב. כדי לעודד ולהתקדם הלאה, הייתי מציע לעשות שני דברים: א. מיקוד בטוב - לקחת מחברת ולכתוב בה בכל יום(!) שני דברים טובים שקרו לך. אל תסיימי את היום לפני שכתבת. בהתחלה יתכן ויהיה קשה למצוא אך לאחר כמה ימים הענין "ירוץ". את התרגיל הזה תעשי במשך חודש ימים (לפחות). ניתן לומר בוודאות שתרגשי בשינוי ביחס שלך לעצמך. ב. בקשי מכמה חברות טובות או מאנשים שקרובים אליך שיכתבו חמש תכונות שבולטות אצלך באופן מיוחד או מעלות שאת מיוחדת בהם. בקשי מהם גם לכתוב היכן הם ראו אצלך את התכונות או המעלות הללו, באלו זמנים, באלו מצבים וכדו'. המטרה במשימה זו היא להציג לפניך את הצדדים הטובים שלך כפי שהסביבה רואה אותך. התובנות שיצאו לך מתרגיל זה יעודדו את רוחך ויתנו לך הרגשה טובה על אישיותך. יום טוב