ראובן בקש משמעון שיברר לו על חשמלאי אמין, ושמעון קישר בינו ללוי החשמלאי, ולוי עשה עבודה וקבל שכר רב. אח"כ בא לוי לשמעון ונתן לו בקבוק וויסקי כהכרת הטוב על התיווך. האם יצטרך שמעון להתחלק עם ראובן בבקבוק, כדין הידוע בחושן משפט קפג סעיף ה [לדעת מרן, שהרי ראובן ושמעון ולוי- כולם בני ספרד] או שכאן זה שונה?

שלום וברכה, לענ"ד נראה גם לדעת הרי"ף שפסק שמתחלק השליח עם המשלח משום שההנאה הגיע מחמת שניהם, זו תקנה רק בשליח ולא באדם שעשה מעצמו טובה לחברו. א. לא מצאתי בעוד מקרה שהפוסקים הביאו סברא זו. ב. הרמ"א מביא דין מהמרדכי שאדם קנה בדיל מגוי, ומכרו. לאחר מכן התברר שרק הציפו הוא מבדיל והתוך הוא מכסף. ונפסק שאין הראשון יכול לטעון חצרי קנתה לי. ויש לשאול מדוע הוא לא יכול לתבוע את השני חצי מהרווח משום שההנאה הגיע מחמתו? אלא שזו תקנה רק בשליח. בברכה, הרב משה מאיר אבינר