שלום, הלכתית, מה עדיף, תפילה ביחיד בבית כנסת או תפילה במניין בחוץ? אם אפשר אשמח לכמה שיותר מקורות. תודה וישר כוח! אם אפשר כמה שיותר מקורות. תודה וישר כוח!

שלום וברכה, כאשר יש לאדם שתי אפשרויות, להתפלל בבית הכנסת ביחיד או בביתו בעשרה, תפילת צבור עדיפה, ואפילו אם האדם יכול להתפלל בביתו ביחיד ולשמוע קדיש וברכו, בכל זאת תפלת צבור עדיפה [פמ"ג (אשל אברהם סימן צ, ס"ק טו), ומשנה ברורה (ס"ק כח)]. מקורות והרחבה: הבית יוסף ביאר שלדעת הטור החשיבות של בית הכנסת היא רק משום שהציבור מתפללים שם. כאשר הציבור לא מתפלל בבית הכנסת אין הבדל בין תפילה בבית הכנסת או תפילה בביתו. אולם לדעת רבינו יונה בשם הגאונים והרמב"ם גם יחיד צריך להתפלל בבית הכנסת אף שאין ציבור שמתפלל שם, משום מעלת בית הכנסת [בית יוסף (סי' צ' ד"ה 'לא יתפלל אלא'), כסף משנה (הלכות תפילה, ח, א) וכן פסק השו"ע (צ, ט)]. לפי זה כתב הפמ"ג (שם) שכאשר יש לאדם שתי אפשרויות, להתפלל בביתו בעשרה או בבית הכנסת ביחידות יש להעדיף להתפלל בביתו בעשרה. אף שלפי הרמב"ם (כפי שביארו הכסף משנה) אין הכרע בדבר כי מצד אחד יש מעלה להתפלל בבית הכנסת וכמו כן יש מעלה להתפלל בביתו בעשרה. מכל מקום, מכיוון שלפי דעת הטור אין חשיבות בבית הכנסת כשלעצמו אלא משום הציבור, לכן למעשה יש להעדיף להתפלל בבית בעשרה ולא בבית הכנסת ביחיד. וכן פסק המ"ב (שם), וכן כתב השערי תשובה (סי' צ ס"ק יב) בשם הדרך חיים למהר"מ די לונזאנו. וכן כתב הצל"ח (ברכות ו.) שיש להעדיף מניין מאשר בית כנסת משום שתפילת ציבור תמיד נשמעת ותפילת יחיד בבית הכנסת אינו בטוח שתהא נשמעת, (ע"ש שכתב שאם היחיד מתפלל בבית הכנסת בעת שהצבור שם, אף שנתאחר וכבר סיימו הצבור תפלתם אלא שהם עדיין עוסקים בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון וכדומה, והיחיד מתפלל שם תפלתו נשמעת). אולם בשו"ת משכנות יעקב (או"ח, פז) כתב שמעלת בית הכנסת אפילו ביחידות עדיפה על מעלת תפילה בציבור מחוץ לבית הכנסת. ובאשל אברהם - בוטשאטש (סימן צ ד"ה 'יקבע מקום') כתב: "מקום קבוע לתפילתו אולי עדיף מלילך להתפלל עם הציבור, וכל שכן אם הוא בשעה שהציבור מתפללים". לענ"ד דבריהם מחודשים. אף שמצינו שגדולה מעלת תפילה בבית הכנסת וכן מעלת הקובע מקום לתפילתו, ויש מקור בש"ס למעלות אלו. מכל מקום לגבי תפילה במניין החמירו חכמים יותר ואמרו שיש ללכת מרחק ארבע מילין להתפלל במניין (פסחים מו., ושו"ע צ, טז). עוד מצינו בגיטין (לח:) מצינו שרבי אליעזר שחרר עבדו על מנת שיוכל העבד המשוחרר להצטרף למניין, אף שאסור לשחרר עבד כנעני, רבי אליעזר עשה כן משום שזה מצווה. (וראה באגרות משה (ח"ב, סי' כז, וח"ג סי' ז) שתפילה בציבור היא חובה גמורה, אולם ראה בשו"ת מנחת אשר (קורונה, סי' כה) שחלק עליו וכתב שאין הדבר כן אלא שראוי להשתדל בכל כחו להתפלל בציבור ע"ש). ראה עוד בראש יוסף (ברכות ו.), ובמגן גבורים (סי' צ, אות ח), ובספר טוב ראי למרן הגראי"ה קוק (ברכות ח., אות מא). בברכה