1. לגבי זמן המצווה, האם צריך לתת דווקא בערב חג (מהבוקר/אחרי חצות) או שאפשר גם כמה ימים לפני כי ידוע (וגם אומרים בדרך כלל) שזה לכבוד הרגל ? 2. האם צריך לתת גם בראש השנה / יום כיפור / שמיני עצרת / חגים נוספים כלשהם, או דווקא בשלושת הרגלים עצמם בלבד (לעניין חיוב המצווה שמחמת הרגל ולא לעניין מצווה לשמח אשתו בכללי) ?

שלום וברכה 1. אפשר לקנות לאשה בגד כמה ימים לפני הרגל (ראה חוט שני, יום טוב, כב, ב) 2. בשלש רגלים – פסח, שבועות וסוכות יש חיוב לקנות לאשה בגד. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב לקנות לאשה בגד לפני ראש השנה. למעשה אין חיוב. ביום כיפור מוסכם שאין צורך לקנות בגד לאשה. שמיני עצרת לעניין זה נחשב חלק מסוכות ודי במתנה שנתן לפני סוכות. יש לציין שהמציאות היום בדרך כלל היא שהאשה קונה לעצמה בגדים ותכשיטים. לכן המצווה בזמננו בדרך כלל מתקיימת בכך שהבעל יעודד את אשתו לקנות בגד והוא ייזום את הקנייה. לחילופין, במקרה שיש לה מספיק בגדים ותכשיטים או כאשר אין להם יכולת לקנות משהו יקר, או שהאשה מסתפקת במועט, הבעל יכול לקנות לאשתו מתנה אחרת לחג אפילו מתנה קטנה ולאו דווקא בגד. העיקר שהבעל ישמח את אשתו לקראת החג. מקורות והרחבה: 1. זה לשון החוט שני (שם): "הא דצריך לקנות בגדים לאשתו לשמחת יו"ט אין צריך להמתין מלקנות לה עד יו"ט אלא יכול לקנות אף קודם היו"ט שתלבשנו כשקונה, וגם אח"כ תלבשנו ביו"ט וכמו שרגיל שמכין לה בגד ליו"ט ושמחה בזה כל היו"ט, דאין מצוי שהשמחה תהיה רק בלבישה הראשונה ושוב לא תהיה שמחה בו". 2. נבאר את ההלכה בחגים השונים: >> שלשת הרגלים (פסח שבועות וסוכות): יש חיוב לקנות לאשה מתנה כמבואר בסימן תקכט, סע' ב. >> ראש השנה: השולחן ערוך פסק (תקצז, א): אוכלים ושותים ושמחים, ואין מתענין בר"ה ולא בשבת שובה; אמנם לא יאכלו כל שבעם, למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם". במשנה ברורה (ס"ק א) ביאר: "אוכלים ושותים ושמחים - ר"ל אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם". מלשון המשנה ברורה שהזכיר את הפסוק 'ושמחת בחגך' משמע שחיוב השמחה בראש השנה הוא כמו ברגלים. אולם בספר שאלת רב (עמ' שעו) כתב הגרח"ק שאף על פי שכתב המשנה ברורה שמצות ושמחת בחגך נוהגת בראש השנה מכל מקום אין חיוב לשמח את אשתו וכו בראש השנה". בילקוט יוסף הלכות ראש השנה (עמ' רעו) נטה שיש חיוב לקנות לאשה בגד לפני ראש השנה וציין שלכאורה רבים לא נזהרים בזה. לדעת הגרש"ז אוירבך (ועלהו לא יבול, ח"א, עמ' ריב) אין חיוב לקנות לאשה לפני ראש השנה (ואמר לשואל שהוא עצמו לא קנה לאשתו מתנה לפני ראש השנה). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שרק בשלשה רגלים יש חיוב לקנות לאשה מתנה לפני החג. ושוב הראו לי שכך כתב הגר"א נבנצל בספר ירושלים במועדיה (עמ' צז) שאף שיש חיוב שמחה בראש השנה בר"ה, מכל מקום אין זה ממש כחיוב שמחה שיש ברגלים ולכן לא חייב לקנות לאשתו בגדים ומנעלים לחג. בספר מנחת אשר מועדים (ראש השנה סי' ב) דקדק בלשון הרמב"ם שיש חיוב שמחה בראש השנה כמו שאר הרגלים. אולם נטה לומר בדעת השולחן ערוך והמגן אברהם שאין בראש השנה מצוות שמחה כמו ימים טובים אלא חיוב השמחה בראש השנה נלמד לדעתם מהפסוק בנביא "אכלו מעדנים וכו כי חדות ה' היא מעוזכם". ע"ש. ונראה שעיקר ההלכה שלא צריך לקנות מתנה לפני ראש השנה, שכך פסקו הגרש"ז, הגרח"ק והגר"א נבנצל. ואף שהילקוט יוסף נטה לומר שחייבים, הוא עצמו העיר שלא נוהגים לקנות. ופוק חזי מאי עמא דבר. עוד נראה שאם היה חיוב לקנות מתנה לפני ראש השנה היה לפוסקים להזכיר זאת, משום שלא ברור שזה כלול בחיוב. >> יום כיפור: נראה שאין חיוב לקנות בגד לאשה לפני יום כיפור משום שאין בו מצוות שמחה. אף שהמנחת אשר (שם) דקדק ברמב"ם שיש ביום כיפור מצוות שמחה מסוימת שכתב על ימי ראש השנה ויום כיפור "לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה". הרי שאין בהם שמחה יתירה אבל מצות שמחה יש בהם. אולם נלע"ד שאין חיוב לקנות מתנה לאשה לפני יום כיפור, שכך נראה מסתימת הפוסקים. וע"ש במנחת אשר בשם היראים שמשמעות דבריו שביום כיפור אין מצוות שמחה שלא כמו ראש השנה. >> שמיני עצרת: שמיני עצרת בכלל סוכות ואין חיוב לקנות לאשה מתנה מיוחדת לפני שמיני עצרת. כך נראה פשוט. אולם מכיון שלא מצאתי שהפוסקים התייחסו לזה שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שאכן אין חיוב לתת מתנה מיוחדת לפני שמיני עצרת. הרחבה מעשית בעניין קיום מצווה זו: יש להעיר כמה הערות מעשיות בעניין קיום מצווה זו: א. קיום המצווה במציאות זמננו שהאשה קונה לעצמה בגדים: בזמננו בדרך כלל יש לבעל ולאשה חשבון בנק משותף והאשה מוציאה כסף כרצונה וקונה לעצמה בגדים לפני החג מהכסף המשותף. לכן יש לעיין באופי קיום המצווה בימינו. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שגם כאשר יש כסף משותף החיוב נותר עינו משום שזה משמח את האשה שהבעל קונה עבורה מתנה. ואמר שהבעל יכול לצאת ידי חובה אם אשתו קונה בגד לעצמה ובתנאי שהבעל ברך אותה ועודד אותה לקנות. שאלתי גם את הגר"א וייס שליט"א ואמר כעין דברי הגר"א נבנצל, שאף שהחשבון בנק משותף מכיוון שכל אחד רשאי למשוך כסף לצרכיו, הבעל מחויב לקיים את המצווה ולקנות לאשתו מתנה. ואמר שאם האשה קונה לעצמה בגד המצווה מתקיימת בכך, ובתנאי שהבעל הוא זה שיוזם את הקנייה ולא שהאשה קונה את הבגד באופן שכופה את עצמה על בעלה. בספר כל משאלותיך (עמ' תמח) נשאל הגרח"ק: "מה עדיף, הידור במצוה שבזמן הזה הוא מדרבנן (כמו אתרוג בשאר הימים) או הידור בבגדי צבעונים לאשתו שהיא מצוה מהתורה? תשובה: בגדי צבעונין היינו רק כשהיא רוצה. כשלאשה יש את הכסף וכל השנה יכולה לקנות מה שתרצה, בכך שהיא יכולה לקנות מתקיים בזה המצוה. ומסתמא סגי בדבר מועט. ב. איזה מתנה צריך לקנות לאשה?: נחלקו בדבר: בשולחן ערוך (תקכט, ב) כתב: "והנשים, קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו". בביאור הלכה שם כתב: "ואם אין ידו משגת יקנה להם לכל הפחות מנעלים חדשים לכבוד יו"ט [א"ר בשם מהרי"ל]". הגרי"ש אלישיב (לקט דיני יו"ט וחוה"מ לרב דינר א, ד) וכן בשו"ת ויצבור יוסף (ח"ב, נ) פסקו שצריך לתת דווקא בגד או תכשיט כפי שאמרו חז"ל ולא מתנה אחרת. בחוט שני (שם) כתב שלא צריך לקנות דווקא בגד, וניתן לקנות לאשה כלי אכילה נאים לכבוד יום טוב, אולם המתנה צריכה להיות מיוחדת ליום טוב ולא משהו שמתאים רק לימי חול או לחול המועד. הגרש"ז כתב (שולחן שלמה, יום טוב, תקכט, הערה ה) שאפילו מיקסר מועיל אם זה משמח אותה. בשבט הלוי (ח"ח סי' קכד) כתב שיתכן שניתן לקיים את המצווה בקניית פרחים וכן רקידה וטיול לכבוד השמחה של היום שגורם הרחבת הדעת. אבל נתינת ספר גורם אמנם חדוה ושמחה אבל אינו קשור עם שמחת היום דוקא, וכן טלפון אינו מועיל לעניין זה. (מה שכתב שבט הלוי שמועיל ריקוד וטיול לכבוד היום צ"ע שלכאורה אף שיש מצווה בטיולים וריקודים כמבואר ברמב"ם בספר המצוות עשה נד, מכל מקום זה עניין אחר, שבכלל מצוות השמחה ביום טוב יש לשמוח בכל מיני אופנים, אבל לא מתקיים בזה המצווה של הבעל לשמח את אשתו אם אינו נותן לה דבר ממשי). בספר כל משאלותיך (עמ' תמח) מובא בשם הגרח"ק שניתן לתת לאשה כל דבר שישמח את האשה ואפילו כלי מיטה או דבר כלשהו שישמח אותה. הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שאם משמח אותה בשר ויין הוא יכול לצאת ידי חובה בנתינת בשר ויין. הגר"א וייס שליט"א אמר לי שניתן לתת לה כל דבר שישמח אותה ביום טוב. וכמו שלא צריך לתת לילדים קליות ואגוזים וניתן לתת להם במבה או כל דבר אחר. וכמו כן ניתן לשתות מיץ ענבים ולא יין למי שאוהב מיץ ענבים. כך לא צריך לתת לאשה בגד צבעונין שלא מקובל היום בגדים כאלו. וניתן לתת לה כל דבר שישמח אותה. חז"ל רק דיברו בהווה ונתנו דוגמא. שאלתי את הגר"א וייס אם ניתן לתת לאשה פרחים. הרב השיב שאם זה מודגש שהפרחים הם עבורה זה טוב, אבל אם זה לבית ולא עבורה דווקא לא יוצאים בפרחים ותלוי בעניין. ג. האם מועילה מחילה של האשה? בשו"ת ויצבור יוסף (ח"ב, נ) כתב שהחיוב הוא מצד החיוב בכתובה לנהוג כמנהג גברים יהודאין ולכן מועילה מחילה של האשה. לענ"ד צע"ג לומר שזה חיוב מדיני הכתובה. לעומתו בחוט שני (שם) כתב שמכיון שלא מדובר בשעבוד אלא במצוה, ממילא לא מועילה מחילה. בשונה הלכות (יום טוב, עמ' ח) כתב הגרח"ק שמועילה מחילה של האשה אבל אז הבעל לא יקיים את המצווה. וכן מובא בשמו בספר כל משאלותיך (עמ' תמח) שאשה יכולה למחול. שאלתי את הגר"א וייס שליט"א ואמר לי שמועילה בזה מחילה אבל לא מדובר במחילה ממונית רגילה כי לא מדובר על חוב ממוני. אלא מועילה בזה מחילה במובן של "הריני כאילו התקבלתי". כלומר אם האשה מתרצה בלב שלם שלא לקבל מתנה, ממילא אין חיוב לתת לה. לאחר כל החזיון הזה נראה שיש ללמד זכות על העולם שנראה שלא מספיק מקפידים על מצווה זאת כראוי למצווה מהתורה, וגם לא כל כך יודעים ממצווה זאת. ניתן להסביר זאת כך: מכיוון שיש לאשה כסף להוציא תמיד והיא קונה לעצמה בגדים ובעלה מסכים לכך בשמחה, ממילא מקיימים בכך את המצווה. אם היא לא קונה לעצמה בגד או משהו אחר לחג היא למעשה מוחלת לבעלה כי היא יודעת שאם היא היתה רוצה, היא היתה קונה לעצמה ובעלה היה מסכים בשמחה. ולמרות לימוד זכות הזאת, ודאי שיש להקפיד לקיים את המצווה כפשוטו, על ידי שהבעל יקנה משהו עבור אשתו שתשמח בו, או שהבעל ייזום ויעודד את אשתו לקנות מתנה לחג. יש לציין שמצווה זאת היא מהתורה. ומסופר על כמה מגדולי ישראל שהוכיחו אנשים שהידרו מאד במצוות ארבעת המינים ולא קיימו את המצווה מהתורה של קניית מתנה לאשה שמוסיפה גם שמחה לבית. כל טוב! >> חובת ניתנת מתנה לאשה בשלושת הרגלים