למה פרעה לא הורג את משה ואהרון? שהרי מפריעים לו בשיעבוד עמ"י? 2) אחרי מכת שחין כתוב "למען ספר שמי בכל הארץ" ולכן הקב"ה השאיר את עמ"י במצרים כדי להראות גדולתו, למה צריך עשר מכות בשביל זה? הקב"ה הרי יכול להראות גדולתו בפחות מעשר מכות. תודה רבה!

לשואל שלום, שאלות גדולות שאלת. אנסה להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון: א. מסופר במדרש (מובא בילקוט מעם לועז שמות ב, יד; ראה שמות רבה א, לא), שדתן ואבירם הלשינו על משה, וכך אמרו לפרעה: ראה, אדם זה מבזה מלכותך, היזכר באותו יום שלקח את הכתר מעל ראשך, וכן הוא עוזר לאויבים שלך. אבל פרעה לא שם לב לדבריו. אחר כך אמרו לו: דע לך שאינו בן בתך, אלא בפעם הראשונה שיצא מארמונך הרג מצרי, ואין זה דבר שאפשר לעבור עליו בשתיקה. וכאן כעס כעס גדול ושלח והביא חרב חזקה מאד שלא היה כמוה, ושם אותה על צוארו של משה ולא היה יכול, כי הצד שהיה מונח על צוארו של משה נעשה עבה וקשה כמו שיש, ומיד נהפכה החרב כלפי התליין שהחזיק אותה בידו וחתכה את ראשו. כאשר ראה זאת פרעה החל לחשוב באיזה אופן יוכל להרוג את משה, שנאמר: "וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה" (שמות ב, טו). נמצאנו למדים, שאם היה ביכולתו, היה פרעה מזדרז להרוג את משה, אך ה' יתברך חס על עמו ושמר על משה מכל פגע רע, כדי שיוכל להושיע את ישראל. ב. לשאלה זו נדרש בהרחבה הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) בספרו "חיי עולם" (עמ' כב), וכך כתב: "והנה כל האותות והמופתים שעשה השם יתברך במצרים על-ידי משה רבנו ע"ה היה בכדי לפרסם שהבורא יתברך שליט בעולמו ומושל בכל, כדכתיב: 'כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך... ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ' (שמות ט, טו-טז), ולכן היו מכות רבות ושונות אף-על-פי שבמכה אחת היה אפשר להכניע את פרעה, שתתמיד המכה ההיא עד בלי נשוא. במכת דם - ראו שהשם יתברך שליט על המים. במכת צפרדע - ראו שהשם יתברך שליט על בריות שבמים. במכת כינים - ראו שהשם יתברך שליט על האדמה והבריות המתהווים ממנה, כי עפר הארץ נהפך והיה לכינים, ופגעו רק במצריים ולא בישראל. במכת ערוב - ראו שהשם יתברך שליט על חיות שבארץ. במכת דבר - ראו שהשם יתברך שליט על חיי בעלי החיים - נגזר על מקנה מצרים שימותו - מתו, וממקנה בני ישראל לא מת אחד. במכת שחין - ראו שבריאות האדם ותחלואיו, הכל ביד השם יתברך - נגזר שילקו המצריים בשחין ולקו, ובבני ישראל לא פגע השחין כי הכל בגזרתו יתברך שמו. במכת ברד - ראו שהשם יתברך, הוא השולח עננים להמטיר על הארץ ובגזרתו נהפכים לברד, וראו שהאש והמים עשו שלום לקיים גזירתו יתברך. במכת ארבה - ראו שהשם יתברך שליט על הבריות המעופפים, שכולם עושים רצונו יתברך שמו וגזירתו (נגזר שיבואו בהמוניהם להשחית במצרים - באו, ולגושן - מקום מושב בני ישראל - לא העיז אף אחד לבוא, את הגבול שמרו כולם, כי כן פקד בורא עולם יתברך שמו). כמו כן ראו כי השם יתברך שליט על הרוח, כי הארבה בא ברוח קדים עזה, וכשהעתיר משה רבנו להסירו, נעתק והלך על-ידי רוח ים חזק מאוד. במכת חושך - ראו שהבורא יתברך הוא המאיר לארץ - בגזרתו יתברך שמו המאורות מאירים, ובגזרתו יתברך שמו לא יאירו - 'וימש חשך'. במכת בכורות - ראו שהשם יתברך שליט על חיי האדם - בכורות מצרים מתו כולם בשעה אחת כמו שהתרה משה רבנו ע"ה בשם ה', ובכורי ישראל חיו". ואם תשוב ותשאל: הלוא לא יפלא מה' דבר, ואם היה חפץ היה יכול להכות מכה אחת שתכלול בתוכה את הכרת שליטתו ומלכותו בכל? דבריך נכונים, אכן לא יפלא מה' דבר, אך אנו בני האדם, משום פחיתותנו, זקוקים להפנמה בהדרגה ולא בבת אחת, כדי שנוכל להטמיע את הדברים כראוי, ולוואי ונזכה. ובאמת הדברים עמוקים לאין ערוך, ומספר עשר לא נקבע באופן אקראי. וכך כתב רבי אברהם סבע, בעל ספר "צרור המור" בפירושו לפרשת וארא (שמות ט, כט): "ולפי שידוע שהעולם נברא בעשרה מאמרות 'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ', 'יהי רקיע', 'תדשא הארץ', 'יהי מאורות', וכן כולם, ופרעה כפר בכולם, ראוי היה שילקוהו בעשר מכות, כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם... ולכן הביא עליהם י' מכות כנגד י' מאמרות וכנגד י' הדברות, כי זה לעומת זה עשה האלקים". בברכה נאמנה