שלום לכבוד הרב, בזמן האחרון בישיבה התעוררו כמה שאלות בדיני זימון. נשמח אם הרב יוכל להאיר את עינינו. א) לאשכנזים שחייבים לשמוע עד סוף ברכת הזן בקול האם יוצאים יד"ח בדיעבד במקרים הבאים או שלא יצאו ויזמנו עוד פעם? המזמן אשכנזי ואמר בשקט את ברכת הזן? האם ישתנה הדין כאשר המזמן ספרדי? האם יש חילוק אם אני לא מברך עם המזמן אלא ממשיך לאכול?. המזמן אמר את ברכת הזן בשקט אבל את החתימה "ברוך אתה ה הזן את הכל" אמר בקול האם יצאו יד"ח?. שאלה נוספת: אצלנו בישיבה כאשר מזמנים בשולחן שלנו זימון בעשרה אז השולחנות האחרים גם מצטרפים ועונים איתנו ביחד. האם זה אומר שאנחנו תמיד מצטרפים איתם ואז כאשר אין בשולחן שלנו עשרה אז חייבים להגיד להם להצטרף איתנו, או שכאשר אין אצלנו עשרה בשולחן אז אפשר לעשות זימון בשלושה ולא צריך לזמן איתם? בנוסף לכך, אם כבר זימנו בשולחן (אני לא בירכתי ואחרי זה המשכתי לאכול) ואחרי כמה דקות הגיעו עוד חברים, האם אפשר להצטרף אליהם ולהשלים להם לזימון בעשרה נוסף, או שמכיוון שכבר שמעתי זימון אני לא מצטרף אליהם? שאלה נוספת: האם כאשר התחייבנו בזימון בעשרה עם הזכרת שם ה' ובטעות אחד מהמסובים זימן בלי הזכרת "אלוקינו האם בדיעבד יוצאים ידי חובה או שצריך לזמן עוד פעם? תודה מראש לכבוד הרב וסליחה על האריכות

שלום. א. אין קשר בין הזימון, לבין היציאה ידי חובה. אם הזמן אמר בקול, והשומעים התכוונו לצאת, אשכנזים, ספרדים יוצאים יד"ח. אם לא שמעו, לא יצאו בברכת המזון, בזימון יצאו. אם כל אחד בירך לעצמו, בכל מקרה יצא. ב. כל שולחן עומד בפני עצמו, אבל אפשר לזמן כמה שולחנות יחד. בזימון יש שלושה מצבים: חובה לזמן, אפשר לזמן, אי אפשר לזמן. בשני שולחנות אפשר לזמן, לא חובה. לכן שולחן יכול לזמן בשלושה.