שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • הלידה ומה שאחריה
קטגוריה משנית
שאלה
שלום לכבוד הרבנים אשתי מיילדת, ויש יולדת שרוצה שהיא תיילד אותה, ויכול לצאת בשבת. האם אשתי יכולה ליסוע בשבילה? תודה רבה
תשובה
שלום וברכה! השאלה היא באיזה מצב מדובר: אם אותה אשה מתכוונת ללדת בלידת בית, כך שאשתך אמורה להיות המיילדת היחידה שם, מותר לה לנסוע לצורך כך. אם מדובר בלידה רגילה בבית החולים, כך שיש שם את צוות המיילדות הקבוע, אבל אותה אשה מעוניינת שדוקא אשתך תיילד אותה, אז יש לברר מדוע היא מעוניינת בכך: אם זה משיקול רפואי, כגון שהיא סומכת יותר על המקצועיות של אשתך, או שאשתך עובדת בשיטה מסוימת שהיולדת מאמינה ביעילותה, או שבית החולים אינו יכול להצמיד לכל יולדת מיילדת לכל אורך הלידה והאשה מעוניינת שתשהה לידה מיילדת צמודה כל העת, נראה שהנסיעה מותרת. אבל אם זה מסיבות אחרות, כגון שהיולדת היא חברה של אשתך ולכן נעים לה יותר להיעזר דוקא בה ולא במיילדת זרה וכדומה, אין זה מצדיק נסיעה בשבת. במצב כזה שאין מדובר בשיקול רפואי, אם הדבר חשוב מאד ליולדת ונחוץ להרגעתה, יש מקום להתיר את הנסיעה על ידי נהג גוי או ברכב חשמלי. הרחבה ומקורות: אם מדובר באשה שהחליטה מסיבה כלשהי ללדת בלידת בית, מותר בוודאי למיילדת לנסוע לביתה של האשה כדי ליילד אותה. כך נהגו בעבר, לפני שהיו בתי חולים, שהיו מזעיקים את המיילדת אל ביתה של היולדת (שו"ע ש"ל, א). בימינו אמנם הדרך המקובלת היא שהיולדות נוסעות אל בית החולים ויולדות שם, אבל מבחינת חילול השבת אין הבדל אם היולדת תיסע לבית החולים כדי לקבל עזרה רפואית או שהמיילדת תיסע לביתה של היולדת ותגיש לה את העזרה שם. (כמובן איני מתייחס לשאלה האם לידת בית היא דבר רצוי או לא מבחינה רפואית, אלא להיבט של הלכות שבת בלבד.) אולם אם מדובר באשה שנוסעת ללדת בבית חולים, ששם יש כמובן צוות של מיילדות, עולה השאלה האם מותר לה להזמין מיילדת נוספת. בעניין זה יש המסתמכים על הדין המופיע בגמרא (שבת קכ"ח ב) ונפסק להלכה (שו"ע ש"ל, א, ומשנ"ב שם, ג) שמותר לחלל שבת גם לצורך שאינו צורך רפואי מובהק אלא נועד ליישוב הדעת של היולדת, כגון להדליק לה נר בלילה, ואפילו אם היא עיוורת ח"ו שאינה רואה כלל את אור הנר, אלא שהידיעה שהודלק שם נר גורמת לה לרגיעה. על פי זה יש לכאורה מקום להתיר חילול שבת לצורך בקשות שונות של היולדת, אף שאין בהן צורך רפואי ממשי, וכגון במקרה כזה, שמבחינה רפואית יש בבית החולים צוות שיטפל בה, אולם היא מעדיפה דוקא מיילדת מסוימת. אולם יש לשים לב, שהנימוק המופיע בגמרא להיתר הדלקת הנר הוא: "איתובי מיתבא דעתה; סברא: אי איכא מידי, חזיא חבירתה ועבדה לי". דהיינו: כאשר היולדת נמצאת בחשיכה היא חוששת שמא יתעורר צורך רפואי כלשהו והמיילדת לא תבחין בו, והדלקת הנר מיישבת את דעתה בכך שהיא יודעת שכעת הטיפול בה ייעשה כראוי. דהיינו שאין מדובר על סתם תחושה נוחה ונעימה, אלא על יישוב הדעת בהקשר הרפואי – גם אם המיילדת סבורה שהיא יכולה לזהות את הצרכים הרפואיים של היולדת ולטפל בה כראוי גם בחושך, היולדת חוששת שמא הטיפול בחושך לא יהיה כראוי והיא תגיע לידי סכנה. (עיין באור הלכה ש"ל, א, שהמדובר הוא בזמן הצירים שקודם הלידה עצמה. על פי זה ניתן להבין את העניין, שבשלב הזה בדרך כלל לא נחוץ עדיין טיפול ממשי ולפיכך המיילדת אינה זקוקה לאור, והיא מתכננת להדליק את הנר כאשר הלידה תתקדם יותר ויהיה צורך בטיפול; אך היולדת חוששת שמא הלידה תתקדם מבלי שהמיילדת תבחין בכך או שיתעורר סיבוך כלשהו והמיילדת לא תזהה אותו בחשיכה, ולכן היא מבקשת להדליק את הנר כבר עכשיו.) על פי זה יוצא, שההיתר לחלל שבת עבור יישוב הדעת של היולדת הוא כאשר מדובר בבקשה שקשורה לאיכות הטיפול, אך לא בבקשות שאינן קשורות לטיפול הרפואי. וכך עולה מדבריהם של כמה פוסקים, שהגבילו את ההיתר למצב שבו הבקשה של היולדת קשורה באופן ממשי באיכות הטיפול הרפואי (עיין למשל בתוספות בשבת קכ"ח ב, ד"ה "קמ"ל"; ט"ז ש"ל, א; שו"ת הרשב"א ד' סי' רמ"ה). כך כותב השמירת שבת כהלכתה (ל"ו, ח; ועיין בדומה לכך ל"ב, לח) שמותר ליולדת לנסוע לבית חולים מרוחק למרות שיש בית חולים קרוב יותר, בתנאי שלדעתה הטיפול בבית החולים המרוחק הוא טוב יותר. אין צורך בידיעה אובייקטיבית על כך שאכן בבית החולים המרוחק הטיפול הוא יותר טוב אלא די בכך שהיולדת סבורה כך, אולם עדיין, ההיתר הוא רק משום שהרגשתה של היולדת קשורה לאיכות הטיפול הרפואי. ועיין עוד בשמירת שבת כהלכתה ל"ב, כה, ובהע' פ"ג, פ"ד, שם מסייג במפורש את ההיתר, שאין להתיר איסורי תורה עבור בקשות של החולה אם אין הן קשורות לטיפול הרפואי בו. ממילא, בהקשר של השאלה ששאלת: אם היולדת מעוניינת שדוקא אשתך תיילד אותה משום שהיא סומכת באופן מיוחד על המקצועיות שלה, הרי זה מקביל למצב של נסיעה לבית חולים שבו הטיפול לדעת היולדת הוא יותר טוב, והדבר מותר. וכן אם היולדת מעוניינת בשיטת לידה מסוימת שלדעתה היא יותר יעילה ומביאה לתוצאה רפואית טובה יותר, והמילדות שבבית החולים לא רגילות ליילד באופן הזה ולכן היא מבקשת שאשתך תגיע כדי שתיילד אותה על פי השיטה הזו, הדבר מותר. כמו כן, אם היולדת מעוניינת בכך משום שבית החולים אינו יכול לספק לכל יולדת מיילדת צמודה בכל תהליך הלידה, והיא מעוניינת במיילדת צמודה, הרי גם זה עניין שקשור לאיכות הטיפול והדבר מותר. אולם אם היא מעוניינת שאשתך תיילד אותה משום שהיא חברה שלה ונעים לה יותר שהמיילדת שלה תהיה דוקא מי שהיא מכירה או סיבות דומות, אין זה שיקול רפואי ואין להתיר חילול שבת דאורייתא בנסיעה לצורך זה. כאשר מדובר במלאכה דרבנן, יש מקום להתיר זאת גם לצרכים נפשיים של היולדת שאינם קשורים במישרין לטיפול הרפואי, כל עוד מדובר בצורך חשוב עבורה שהיעדרו עלול לגרום לה לחוסר רגיעה (עיין שמירת שבת כהלכתה ל"ב, כה). ממילא, אם מדובר בהקשר שאינו רפואי, אולם הדבר חשוב מאד להרגעת היולדת, אם יש אפשרות להזמין נהג גוי שיסיע את אשתך הדבר מותר (ומותר לצורך כך גם להתקשר אליו בשבת). כמו כן, אם יש ברשותכם רכב חשמלי (חשמלי באופן מלא, ולא רכב היברידי), ניתן להתיר את הנסיעה בו לצורך זה, שכן הנסיעה ברכב חשמלי היא דרבנן לדעת רוב הפוסקים. (הרחבה בסוגיה זו וביישומים המעשיים שלה, ראה במאמרו של גיסי הרב יאיר פרנק, "איתובי דעתא – רצונותיו של חולה ומצבו הנפשי כשיקול לחילול שבת בעבורו", אסיא ט"ז.)
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il