שלום וברכה, יצא לי לחשוב על העניין הזה לפעמים. אני מניח שהשאלה שלי מחולקת לשני חלקים. בעולם יש 8 מיליארד גויים, כל אחד עם חיים משלו ומערכת ערכים משלו, שהוא הולך לפיה כל חייו. האם באמת כל מערכת הערכים שלו חסרת משמעות, שהרי הוא מנותק מהיהדות? האם באמת כל הפעולות שלו והאמונות שלו (לא הדתיות) חסרות משמעות? כשאני חושב, למשל, על החייל היפני שביצע מתקפת התאבדות במלחמת העולם השנייה. הוא כל כך האמין במשהו שהוא היה מוכן להקריב את חייו למענו! זה באמת חסר משמעות? הוא באמת הגיע לעולם הבא וכל הפעולה שלו הייתה מיותרת? כלומר, כשאני מנסה להיכנס לנעליים של הגוי, הוא חי במשך 80 שנים בצורה מסוימת, אדיש וחסר מודעות ליהדות, ואז פתאום הוא מת ורואה מולו את הקדוש ברוך הוא. זה כזה זעזוע שקשה לי להבין אותו! וכאן מגיע החלק השני, אם כל מערכת האמונות של הגויים חסרות משמעות, למה מלכתחילה לברוא אותם? הרי כל משמעות החיים היא עבודת ה, והם בכלל לא מודעים אליה. בשביל מה בכלל לברוא את הגויים אם כל מערכת האמונות והערכים שלהם חסרות משמעות? אשמח לדעת מה דעת היהדות בנושא, תודה

שאלתך דומה למי שיתהה מדוע יש לאדם איברים "מיותרים", כידיים ורגליים וכו', בעוד שהראש הוא הוא היותר משמעותי. ומן המשל - לנמשל: שבעים אומות הניח הקב"ה בעולמו, מיליארדי בריות, שהם רוב אוכלוסיית העולם, בעוד שעם ישראל אינו אלא אומה אחת, ולא מהגדולות. לכל אומות העולם (לבד מישראל), ולכל הבריות כולן (לבד מיהודים), יש יעוד ברור: להיות "בני נח" כדת וכדין. מי שכך נוהג, הרי שהוא מחסידי אומות העולם (או אף מחכמי אומות העולם), וכמי שמילא יעודו ושליחותו בעולם, שכרו גדול. בכל שנוגע לשבע המצוות (ולהסתעפויותיהם הרבות מאוד) הרי הוא בבחינת "מצווה ועושה", על כל המשתמע. עם ישראל צריך למלא את יעודו, שאחד מפרטיו הוא להיות "אור לגויים", מכוון ומנחה ומלמד לגויים. או-אז נוצרת "קומת אדם" שלימה - כאדם הפרטי כך גם "האדם" הכללי.