שלום הרב, א. האם חייבים לטבול במקווה בליל שבועות בסוף הלילה? ב. מתי בדיוק טובלים טבילה זאת?

שלום וברכה, א. לא חייבים לטבול בליל שבועות. טבילה זאת לא הוזכרה כלל במשנה ברורה ובפוסקים. אולם המקובלים וספרי החסידות כתבו שיש עניין נשגב בטבילה בסוף הלילה של ליל שבועות. ב. קודם עלות השחר. לא צריך ממש לפני עלות השחר. אפשר חצי שעה לפני, ואפילו 72 דקות לפני עלות השחר. אם יש צורך אפשר להקדים יותר ולטבול בערך משעה שתיים וחצי בלילה. מקורות והרחבה: בספרי הפוסקים כולל המשנה ברורה וכף החיים לא הוזכר טבילה זאת. בספר נטעי גבריאל (טז, הע' יח) ציין לבאר היטב (תצד, ס"ק ז) שהצריך טבילה זאת. אולם באמת בלשון הבאר היטב (תצד, ס"ק ז) משמע שדיבר על טבילה בערב שבועות ולא על טבילה בליל שבועות. במאמר מרדכי לגר"מ אליהו (עמ' 176) הזכיר טבילה זאת וחשיבותה בשם המקובלים, וז"ל: "יזדרז האדם בטבילה של ליל חג השבועות באשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, שיטבול במקוה או בבאר מים חיים אם יש לו, לקבל תוספת קדושה מן כתר עליון הנמשך בלילה הזה על ידי הלמוד, והוא הנקרא "שער החמישים", ועליו נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'" (יחזקאל לו כה). וכמ"ש רבנו זלה"ה בשער הכוונות סוד הדבר הזה בהרחבה יותר, ערב שבת, ולפני הטבילה במקוה טהרה יאמר "לשם יחוד", שהובא ב"לשון חכמים" א, סי' סב. עכ"ד. זמן הטבילה: בספר נטעי גבריאל (שם) הביא מהרמ"ע מפאנו לטבול רבע שעה קודם עלות השחר. והביא מספר טור ברקת שכתב לטבול חצי שעה קודם אור הבוקר. בספר מקדש ישראל (סי' כט) דן בזמן המדויק וביאר שיש מקום לעת הצורך לטבול כדי הילוך ד' מילין לפני עלות השחר, שלדעת המחשבים שיעור מיל 18 דקות ניתן לטבול 72 דקות לפני עלות השחר. עכ"ד. יש לציין שיש סבורים שזמן מיל הוא לא 18 דקות אלא 22.5 דקות. לפי זה יוצא שעלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ ואפשר להקדים את הטבילה 90 דקות לפני עלות השחר. לפי זה ניתן לטבול משעה מוקדמת. בספר באור פניך (עמ' 265) מובא מנהגו של הגר"מ אליהו זצ"ל שבסביבות השעה שתיים או שלש בלילה היה הולך לטבול במקווה. בקונטרס מאמרי חיזוק לרב צבי מאיר (שבועות תשפ"ג) כתב: "מכיון שמדובר בטבילה חשובה מאד 'זה לעומת זה', ולכך רצון אבינו שבשמים מכל יחיד ויחיד להיזהר באופן שלו לעצמו ולהצאצאים שהטבילה הזה יהיה בקדושה וטהרה מאד מאד ואפשר להקדים הטבילה הרבה זמן לפני עלות השחר כדי שיהיה בשלימות הקדושה והטהרה". חשיבות הטבילה הזאת וענינה כך כתב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן נו): "וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְזֶה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וְכוּ'. ובספר חיי מוהר"ן (עמ' קכא) מסופר על רבי נחמן מברסלב שכאשר טבל במקוה בשבועות הוא שמע קולות מיוחדים והבינו שהוא שומע קולות וברקים של קבלת התורה. בספר מקדש ישראל (שם) הביא בשם הרה"ק בעל אמרי נועם שיש לו בקבלה שעל טבילה זו צריך מסירות נפש. שנזכה לקבל את התורה בקדושה!