כתוב במסכת חולין (כד ע"א), ומובא ברש"י (במדבר ח, כד), ברבנו בחיי (שם), בפירוש רבי יהודה אבן בלעם (שם) ועוד, שהלויים התחילו ללמוד את הלכות עבודתם בגיל עשרים וחמש, ולמדו במשך חמש שנים עד גיל שלושים. על כך קשה לי: מי עבד בחמש השנים הראשונות? (המזרחי (ח, כד) כתב שלא נתנה התורה החמש שנים ללמודו אלא שהם הקצה האחרון שצריך לשהות בלמוד. (אבל קשה לומר שאותו לימוד יש אנשים שלוקח להם חמש שנים ללמוד ולאחרים מיד כבר ידעו הכל והתחילו מיד) אז אם כן מה עשו בשנים הראשונות?

לשואל שלום, כתב הרא"ם (במדבר ח, כד): "מסתמא לא נָתְנָה התורה אֵלֶה החמש שנים לְלִמּוּדוֹ, אלא שהם הקצה האחרון שצריך לשהות בלימוד". לאור זאת ניתן לומר, שהלויים הראשונים ששרתו לפני ה' נכנסו לתחילת עבודתם לאחר לימוד תמציתי ראשוני, ולאט לאט העמיקו את לימודם עד שהוכשרו לגמרי. והוסיף בעל "אזנים לתורה" (במדבר ח, כב): "מפני שעדיין לא למדו הלויים דיני עבודתם, לפיכך עליהם היה לעבוד את הכל 'לפני אהרן ולפני בניו'". בברכה נאמנה