שלום וברכה, האם מותר בשבת להוסיף מהמיחם של שבת מים חמים לפתיתי שיבולת שועל בשבת, להשרות מספר דקות ולהוסיף גם שוקולד שימס למשל ו/או דבש (מעין דיסה)? האם עדיף קודם את המים ואח"כ להוסיף את פתיתי השיבולת שועל? (למרות שלא ניתן מראש לדעת את הכמות המדויקת ויתכן ויוצר צורך להוסיף עוד מים ופתיתים? האם מותר להוסיף גם מים פושרים או קרים כדי שיתקרר יותר מהר? האם יש הבדל בין פתיתים דקים לפתיתים עבים יותר של שיבולת שועל? ישר כח ותזכו למצוות

שלום רב, מדובר על בלילה עבה, כלומר שאינו נשפך כנוזל. לכן הדין הוא כך: לבני אשכנז אסור להכין בלילה כזאת בשבת משום שבני אשכנז חוששים לשיטה שכבר בנתינת המים יש לישה מהתורה ולא מועיל לעשות בשינוי (רמ"א שכא, טז). בני ספרד יכולים להכין מאכל כזה בשבת אלא שצריכים להימנע מבישול השיבולת שועל ומאיסור לישה. לכן הם יכולים להכין מאכל כזה כך: למלא מים מהמיחם לתוך כוס. הכוס הזה נקרא כלי שני שאינו מבשל. שופכים את פתיתי השיבולת שועל לתוך המים שבכלי שני. אפשר להוסיף למים את השוקולד והדבש. אחר כך אין לערבב כרגיל מפני איסור לישה אלא יש לערבב בשינוי כגון שתי וערב, או באצבע (ראה הליכות שבת ח"ב עמ' תקכ). מקורות והרחבה: השיבולת שועל אינה מבושלת. אף שהיא עוברת אידוי מסוים במפעל אין זה נחשב בישול גמור. לכן אין לערות מים מהמיחם שהוא כלי ראשון על השיבולת שועל, אך אפשר להכניס את השיבולת שועל למים שבכלי שני, שכלי שני אינו מבשל. (בני ספרד לא חוששים שסתם מאכל יכול להיות מקלי הבישול שמתבשל בכלי שני). יש צורך להכניס את המים לכלי לפני השיבולת שועל לא רק כדי למנוע את הבישול אלא גם מצד איסור לישה: על מנת להתיר לישה בבלילה עבה צריך שני שינויים. שינוי בסדר הנתינה (במקרה הזה נותנים כאמור את השיבולת שועל לכלי לפני המים), ועוד שינוי באופן הערבוב. גם בני אשכנז יכולים להקל ולהכין בלילה עבה במאכל שלא ניתן להכין מערב שבת משום שטעמו ייפגם כגון סלט אבוקדו וביצה (ראה שער הציון שכא, ס"ק פד, הליכות שבת שם הע' כא). כאן לא מדובר על מאכל שייפגם אם מכינים מערב שבת. כל טוב!