- הלכה
- ק"ש שעל המיטה ותיקון חצות
791
שאלה
א. יש עניין להגיד את כל פרקי התהלים לפני שהולכים לישון על מנת ללכת לישון מתוך דברי תורה וגם הגנה ממזיקים?
ב. מה קורה אם אדם נרדם לפני שהוא הספיק להגיד קריאת שמע לפני המיטה, והוא מתעורר באמצע הלילה ורוצה ללכת לישון, האם מותר לו להגיד את כל הפרקים או שמותר לו להגיד רק את קריאת שמע וברכת המפיל, מכיוון שאם הוא ישן הוא חייב בברכת התורה.
והאם יש הבדל אם הוא נרדם על הספה/מיטה.
עם בגדי יום חול/פיגמה.
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
א. כן. לפני קריאת שמע והמפיל יש לומר "יושב בסתר עליון", "ה' מה רבו צרי" עד "לה' הישועה", "ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו", "ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וגו' ה' שומרך וגו' מעתה ועד עולם". "בידך אפקיד רוחי וגו' יברכך ה' וגו' עד וישם לך שלום" (שו"ע, רלט, ס"א).
אמנם במקרה שהאדם אינו מסוגל לומר פרקים אלו מפני חולי או עייפות גדולה יאמר על כל פנים קריאת שמע וברכת המפיל (מ"ב סי' רלט, ס"ק ט, וכן ס"ק ה).
ב. אדם שנרדם בלי כוונה בבגדיו על הספה או על המיטה לזמן מה, ואחר כך התעורר, יאמר קריאת שמע שעל המיטה עם פרקי התהלים ששייכים לקריאת שמע שעל המיטה בלי לברך ברכת התורה. מכל מקום אם זה קשה לו הוא יכול להסתפק באמירת קריאת שמע וברכת המפיל בלבד.
מקורות והרחבה:
ב. נחלקו הפוסקים בגדר המדויק של שנת קבע ושנת ארעי שמחייב ברכת התורה. הפוסקים דנו בפרטים של הסיטואציות - אם ישן בבגדיו או בפיג'מה, כמה זמן ישן, באיזה תנוחה ישן, על מיטתו או על הספה, התכוון לישון או נרדם בטעות. ראה יביע אומר (ח"ח סי' ה), אשי ישראל (פ"ו סע' כח, ובהע' עח) במשנה ברורה דרשו (סי' מז, 25) מעין אומר (ח"א, פ"א, ג).
מכל מקום נראה שאדם שלא התכוון להירדם, ונרדם בלי כוונה בבגדיו לזמן קצר לכל הדעות אינו צריך לברך (דעת החזון איש שאם ישן דרך ארעי אפילו אם ישן כמה שעות בבגדיו במיטה אינו מברך - ראה תשובות הגרח"ק בסוף ספר אשי ישראל, תשובה כח). משמע שדיבר אפילו שבכוונה הלך לישון ולא רק כשנרדם.
אמנם בהליכות שלמה (פ"ו, הע' ב) מובא שבמקרה שאדם נרדם בבגדיו למשך שלש שעות יש לו לשמוע ברכת התורה מאחר. מכל מקום נלענ"ד בנידון שלנו שאפילו אם ישן במשך שלש שעות אין צורך לחפש אחר שיברך עבורו (וזה גם בדרך כלל לא מעשי), משום שממילא ספק אם צריך לברך ברכת התורה על פסוקים שאומרים בדרך תפילה, ראה שו"ע (סי' מו, סע ט) ובחזון עובדיה (ימים נוראים עמ' ה).
כתב בשו"ת בצל החכמה (ח"ה סי' קסו) שמי ששכח לומר קריאת שמע שעל המיטה וקם באמצע הלילה אינו צריך לטרוח וליטול ידיו ולומר קריאת שמע שעל המיטה כלל. הוא הוכיח זאת מלשון הלקט יושר. ועוד רמז לדין דומה בהלכות סוכה שמי שנכנס לביתו לישון בגלל הגשם אינו צריך לטרוח ולחזור לסוכה. וצ"ע שלכאורה אין להשוות להלכות סוכה ששם מדובר בטורח גדול, מה שאין כן כאן שצריך רק לנקות ידיו. ואם קשה לו ליטול ידיו אפשר להסתפק בניקוי ידיו במידי דמנקי למשל בשמיכה. ואם ישן בפיג'מה סגורה מעיקר הדין לא צריך אפילו לנקות ידיו במידי דמנקי (ראה מ"ב סי' ד, ס"ק ס, ויביע אומר ח"ד, סי' ד).
כל טוב!
מעוניין ללמוד מספרי הגאון רבי מאיר אליהו
הרב חיים שרייבר | ה שבט תשפ"ה

תפילת ערבית באמצע קריאת שמע
הרב ליעד אוריין | י"ט אב תשפ"ד
חיוב קריאת שמע על המיטה
הרב נועם דביר מייזלס | כ שבט תשפ"ה
