כיצד מכשירים מחבת טפלון שבישלו בה בשר וחלב, ואיך מכשירים אותה לפסח?

שלום רב. נפרט כמה מצבים לגבי הכשרת "מחבת טלפון" שהשתמשו בה לחלב ובשר בנפרד או ביחד וכן לגבי הכשרת המחבת לפסח: א. השתמשו בה לבשרי ואח"כ לחלבי: אם הטיגון נעשה ע"י שמן (אפילו מועט), והמחבת "אינה בת יומה" (לא טיגנו במחבת תוך עשרים וארבע שעות) - ניתן להכשירה על ידי הגעלה. ב. כנ"ל: אם הטיגון נעשה ללא שמן או שהמחבת "בת יומה" - לא ניתן להכשירה, כיון שצריך לעשות ליבון, וליבון לא יועיל בטפלון, כיון שהמחבת תיהרס (ובמקום הפסד מרובה יעשו שאלת חכם). ג. טיגנו במחבת דבר "איסור" ללא שמן (כגון שטיגנו בה בשר טרף או בשר בחלב ביחד): אם מדובר במחבת רגילה וטיגנו ללא שמן, תועיל הכשרה ע"י ליבון. אולם במחבת "טפלון", כיון שאי אפשר ללבנה כאמור, לא ניתן להכשירה. ואם הטיגון נעשה ע"י שמן, יש לעשות שאלת חכם. ד. לגבי פסח: אם טיגנו ללא שמן, לא תועיל לכלי טפלון הכשרה כלל כיון שצריך ליבון מעיקר הדין, ולא ניתן ללבנו. ואם השתמשו במחבת עם שמן, דינה כמחבת רגילה, שלדעת המחבר ובני ספרד תועיל הגעלה, ואילו לדעת הרמ"א ובני אשכנז צריך ליבון קל. מקורות והרחבה: ראשית נקדים, שמחבת "טפלון", הינה מחבת מתכת רגילה, אלא שהחלק הפנימי שמקבל את האוכל, מצופה בפלסטיק מיוחד מסוג טפלון, הידוע בעמידותו בחום בטמפרטורות גבוהות. היתרון של מחבת זו, שניתן לטגן בה ללא שמן, והמאכל אינו נדבק לתחתית הכלי. והנה נחלקו הראשונים האם מחבת שמטגנים בה צריכה ליבון (ראה ב"י או"ח סי' תנ"א י"א), ושורש מחלוקתם האם טיגון נחשב כבישול אע"פ שלעיתים כמעט ואין שמן ונראה שהמאכל מתבשל ע"י האש וממילא צריך די בהגעלה. למעשה הכרעת מרן השו"ע (יו"ד סי' קכא סעיף ד') לחלק בין פסח לשאר איסורים, וז"ל: "מחבת שמטגנים בה, אף על פי שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה, לענין שאר איסורים צריכה ליבון". וכן פסק לגבי הלכות פסח (סי' תנ"א י"א). ועיין בשו"ת יבי"א (ח"י עמ' שכ אות יח) שהרחיב בדעתו. אולם הרמ"א (שם) החמיר גם לגבי פסח והצריך ליבון קל, וז"ל: "ויש מחמירין ללבן המחבת, אך בלבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ סגי (ד"ע). ונוהגין ללבנו לכתחלה, מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות) (מהרי"ל)". ובביאור הגר"א (שם) מבואר שדעת הרמ"א כרשב"א ודעימיה שנחשב לתשמישו ע"י האור, ודעת המחבר כרא"ש "שדחה סברתם דא"כ בקדירה נמי ליחוש אלא שמ"מ לחלוחית משקה בתבשיל רק שאצל הדופן יבש ואין נקרא תשמישו ע"י האור". ונחלקו האחרונים בטעם החילוק של מרן השו"ע, יש אומרים שכיון שבפסח נחשב ל"היתרא בלע", כלומר שהבליעה היא של היתר (חמץ), משא"כ לגבי שאר איסורים שהמחבת בלועה מאיסור (ט"ז יו"ד קכ"א שם). ולפי זה להחזיר מחבת בשרית או חלבית לפרוה, די בהגעלה ואין צורך בליבון. אולם יש סוברים (הרמ"ע הובא בש"ך שם סק"ח) שהטעם משום שמחבת של חמץ הטיגון בד"כ עם מים, משא"כ בשאר איסורים הבליעה ללא מים אלא עם שמן וכדו'. ולפי זה מבואר בש"ך, שה"ה לטיגון בשר או חלב ללא מים, צריך ליבון. והגרע"א שם וכן כתב שו"ע הרב (או"ח סימן תנא סעיף יג) שאף בהכשרת כלי מבליעת בשר וחלב, ניתן להקל בהגעלה, וז"ל: אם נבלע בהם ע"י האור דבר היתר ואח"כ נעשה איסור כגון שנצלה עליהם בשר לבדו שהוא היתר ואח"כ נבלע בהן חלב הרי הן נכשרין ע"י הגעלה ואע"פ שטעם בשר הנבלע בהן ע"י האור אינו נפלט מהם לגמרי ע"י הגעלה מכל מקום אותו מועט טעם בשר הבלוע מאד בתוכם עד שאינו נפלט מהם רק ע"י האור קלוש הוא מאד ואינו כדאי שיחול עליו שם חדש דהיינו שם בשר בחלב לפיכך די להם בהגעלה". ואם כן לדעת שו"ע הרב (שם ושם סכ"ה) מחבת בשרית שטיגנו עליה מאכל חלבי ללא שמן, אפילו אם הכלי בן יומו, סגי בהגעלה דהיתרא בלע. אולם כאמור הדברים אינם מוסכים, ולשיטתם צריך ליבון. ואם כן לדבריהם במחבת, הגעלה לא תועיל משום שהמאכל טוגן ללא משקה, ואם עסקינן ב"טפלון" גם ליבון לא יועיל, כיון שהמחבת תתקלקל על ידי כך. וכן כתבו כמה מגדולי האחרונים ביחס למחבת טפלון (ראה שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' קע"ב, הגרי"ש אלישיב זצ"ל הובא בסידור פסח כהלכתו פח הערה נ"ג). אולם כאשר מדובר, שנתנו במחבת מעט שמן כפי שמצוי לתת כיום שמטגנים, והמחבת אינה בת יומה, נראה שניתן להכשירה ע"י הגעלה לכל הדעות, א. כיון שיש בכמות שרגילים לתת כיום, שיעור "טופח ע"מ להטפיח", כלומר שכמות השמן אינה רק היטוח דק כדי למנוע מהמאכל להישרף, אלא מעבר לכך, ולכן די בהגעלה (ראה שו"ע הרב שם סע' ל"ו). ב. שאם הכלי אינו בן יומו, הוי ספק דרבנן, ולכן תועיל הגעלה (אגרו"מ אהע"ז ח"ד סי' ז'). ולגבי הכשרת כלי "טפלון" לפסח, אם השימוש נעשה ללא שמן וכדומה, אין להכשירו לפסח כמבואר לעיל, וכן מה שכתבנו שתועיל הגעלה כשאינו בן יומו, זה דוקא במקום דהוי ספק דרבנן, אך בפסח יש להחמיר (ספר הלכות פסח י"ג הערה ל"א בשם הגר"מ פיינשטיין וסידור פסח כהלכתו שם שבהכשרה לפסח אין מכשירים כלל כלי טפלון, הובא בספר הכשרות עמ' ק"ד). ואם השתמשו במחבת לטיגון ע"י שמן, דינה כמחבת רגילה, ונחלקו בכך השו"ע והרמ"א כאמור, שלדעת המחבר סגי בהגעלה, ולדעת הרמ"א צריך ליבון קל. ויש להעיר שבני אשכנז נהגו להחמיר שלא להפוך כלי לפרווה ללא סיבה מוצדקת, אולם בנידון השאלה ניתן להחזיר את הכלי לפרווה, וכבר כתבנו את ההיתרים השונים בהנהגה זו בתשובה אחרת. ברכה והצלחה,