שלום כבוד הרב, שאלה לי לגבי מצוות שילוח הקן: יונים בנו קן על אדן החלון של אחד החדרים בביתי ולפני שהספקתי לזרוק את הקן כבר היו בו ביצים לצערי הרב דבר שמאוד מאוד מאוד לא רציתי. אילו לא היו ביצים בקן הייתי מעיפה את הקן מהחלון ומגרשת את היונים. כעת כשיש ביצים אני מרחמת על הגוזלים שצפויים לצאת וממתינה שכל זה יסתיים כבר למרות שהדבר האחרון שאני מעוניינת בו זה קן עם יונים בחלון... אך אני משאירה את הקן והביצים שם רק מרחמים על הגוזלים שיבקעו כי אני לא רוצה להרוס את המשפחה שלהם. במקרה נחשפתי היום למידע לגבי מצווה שנקראת שילוח הקן. אני לא מעוניינת לא בביצים ולא באפרוחים ולא ביונים והצטערתי לראות את הקן על אדן חלוני אבל מצד שני אני חוששת שאם אשלח את האם היא לא תחזור לביצים יותר ואז גורל הגוזלים בסכנה וזה צער בעלי חיים כי הם צריכים את אימם שתדאג להם ותאכיל אחרת ימותו ואני לא יכולה לטפל בהם כי הבנתי שיונה יכולה להיות מסוכנת לבני אדם מבחינת כינים/מחלות. אז מה שרציתי לשאול אם אני משלחת את היונה ולאחר מכן מחזירה את הביצים לקן(שהרי אין לי רצון בהם) האם האם תחזור אליהם או שפשוט הביצים ישכבו שם בהפקר ואז יש חשש לצער בעלי חיים כי הם תלויים באמא יונה שתטפל בהם ואז יש חשש שלא ישרדו? מקווה שהשאלה ברורה ומובנת. תודה רבה.

שלום וברכה, את יכולה לקחת מטאטא ולתת מכה קלה על הקן והאם תברח, ובכך לקיים את המצווה של שילוח הקן. כפי מה ששמעתי אם לא נוגעים באמא או בביצים עם הידיים אלא במקל האמא תחזור. יש להדגיש שני דברים: א. הכלל הוא שאין איסור צער בעלי חיים כאשר זה לצורך האדם [רמ"א (אבהע"ז ה יד), מנחת אשר (במדבר סח, ג)]. על כן אין איסור להוציא את הביצים (שעלולים להביא כינים ומחלות) לפח או לכל מקום אחר שאת יכולה. ב. אין חובה לקיים את מצוות שילוח הקן במקרה שלך, שאת לא מעוניינת לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין לגרום צער בעלי חיים מיותר. אולם אם את ממילא מוציאה את הקן מהבית (וזה מותר כאמור) ראוי לשלח את האמא ותכווני לשם מצוה (עי' מנחת אשר דברים סי' נז, ג). מקורות והרחבה: נחלקו הפוסקים אם יש מצוות שילוח הקן כאשר האדם לא מעוניין לקחת לעצמו את הביצים או האפרוחים (פתחי תשובה רצב א). לדעת הרבה הפוסקים אין חיוב לשלח את האם אלא אם האדם רוצה את האפרוחים או הביצים. החתם סופר (או"ח ק) מוסיף שיש אכזריות לשלח את האם כשאין צריך לבנים. מאידך יש נוקטים שזה חובה על פי ההלכה ובפרט לפי הקבלה לשלח את האם גם אם אינו רוצה את הבנים (ראה חות יאיר סי' סז, ברכי יוסף רצב ח). יש מי שכתב שזה לא חיוב אבל זה מצווה ומי שלא מקיים את המצווה עלול להיענש על זה בעידן ריתחא (ראה פתחי תשובה שם). המנחת אשר (שם) הכריע וז"ל: "נראה להכריע דאם מצא קן ציפור ביער ובשדה הפקר וכדו' לא ישלח כשא"צ לבנים ושוא"ת עדיף אבל אם מצאו במרפסת ביתו וכדו' במקום שבלא"ה רוצה לסלקו משום חשש כינים ומחלות וכדו' ודאי יעשה באופן קיום המצוה ויכוין לשם מצוה דאף אם אין חיוב בכה"ג יש מצוה, ודו"ק בכ"ז". לגבי האפשרות לקיים את מצוות שילוח הקן על ידי שילוח האם בהקשה במקל בלי שמחזיק באם, כך כתב החזון איש (יו"ד סי' קעה, אות ב). וכן דעת הגר"מ פיינשטיין (מסורת משה ח"א עמ' שמו) וז"ל: "שסתם לגרש האם של ציפור, באבן או בהרמת קול, כשעובר על אם וביציה, כשאין לו שום חפץ לקחת הביצים, גם כן הוי מצוה, אבל אין חיוב כך לעשות ממש בכל פעם שעובר". וראה מנחת אשר (דברים נז, אות ד) שדן בזה. נחלקו פוסקי הזמן אם ניתן לקיים את מצוות שילוח הקן כאשר הקן נמצא במרפסת. יש אומרים שבאופן הזה אין מצווה משום שהקן לא הזדמן לאדם במקרה אלא היא מצויה לו, והתורה אמרה "כי יקרא", ודרשו חז"ל פרט למזומן. למעשה כתב המנחת אשר (דברים נז, אות ה): "ולעיקרא דמילתא נראה דהקן שבמרפסת הבית וכדו' הוי מזומן אבל מה שעל אדן החלון החיצוני או על מרזב מחוץ לבית או על הגג שאין משתמשין בו וכדו' הוי כי יקרא". כל טוב!