אמה עבריה שהסתיימו שש שנות עבדותה ועודנה פחותה מ 12 שנים , היכול אביה לחזור ולמוכרה או לקדשה או להשיאה. אם לא מדוע אינה מוגדרת יתומה בחיי אביה כמי שקידשה אביה והתגרשה ?

בדף יומי של היום (קידושין יח, א) מובא מחלוקת תנאים האם האבא יכול לחזור ולמכור את בתו לאמה לאחר שש שנים. והרמב"ם (הלכות עבדים ד, יד) פסק שמותר לאבא לחזור ולמכור את בתו לאמה: "המוכר את בתו, ויצאת בשנים או ביובל או בגרעון כסף, ועדיין היא קטנה – יש לו לחזור ולמוכרה פעם שניה כמו שאמרנו". זה שונה מיתומה בחיי האב. קטנה שהשיאה אביה הרי היא יצאה מרשותו לגמרי ולכן נקראת 'יתומה בחיי האב' אבל אם מכר אותה הרי היא חוזרת לאחריותו לאחר שגמרה את שנות העבדות ולכן הוא יכול למוכרה שוב. ועיין שם בגמרא שזה נלמד בפסוקים.