בס״ד שלום כבוד הרב, חתן שרוצה לקדש כלה בשטר (שטר שאינו שווה פרוטה), מוסר לכלה את השטר ואומר לה ״הרי את מקודשת לי בשטר זה״, אבל בשטר עצמו רשומה לשון של ספק קידושין ולא לשון קידושין וודאית. האם האמירה של לשון הקידושין הוודאית בעת מסירת השטר גורמת לכך שהקידושין חלים? למרות שבשטר עצמו רשומה לשון של ספק קידושין. או שהקידושין לא חלים?

שלום וברכה, הרמב"ם (אישות פרק ג הלכה ז) כתב: "אמר לה או כתב לה הרי את מיוחדת לי, הרי את מיועדת לי, הרי את עזרתי, הרי את נגדי, הרי את צלעתי, הרי את סגורתי, הרי את תחתי, הרי את אסורתי, הרי את תפוסתי, הרי זו מקודשת בספק", ועיין אבני מילואים כז, ח שדן בדברי הרמב"ם והסביר שהלשונות המסופקים (סגורתי, צלעתי...) רק משום שנחשב כעוסקים בדיבור על הקדושין. אבל בשטר שצריך לשון קדושין לא יועיל כלל. והקשה על עצמו מלשון הרמב"ם שמוכח שהוי ספק גם במקדש בשטר. ומתרץ: "ואפשר דכיון דאפילו בשטר פסול שמין את הנייר... וא"כ אפילו בכותב לה לא נפקא מידי ספיקא מחמת שווי הנייר דהווה ליה כמו קידושי כסף". ולפי דבריו במקרה של השאלה שהטר אינו שווה פרוטה לא תהיה מקודשת כלל. בברכה,