א. הילדים שיחקו בסביבון. הימרו על כסף שהאח הנשוי תרם לזוכה המאושר. ובקיצור משחק בקוביא, אסמכתא. למורת רוחי. איך עלי להגיב? לתת להם לשמור על הכסף לא נראה לי נכון. לא חינוכי. וגם עלול לקבע להם שאפשר גם שנה הבאה. מצד שני הבן/האח התורם לא מוכן לקבל חזרה את הכסף. אוכל לצוות עליו או שמא להגיד להם לתרום לצדקה?. גילאי הילדים אחד בן 9 והיתר הגיעו למצוות. ב. האם היום מוכרים לבבות של בהמה. כידוע שזה קשה לשכחה. מצד שני אין לי מושג ממה עשוי כל דבר. השם לא מסגיר מאיזה חתיכה זה עשוי?

בס"ד שלום וברכה, א. אכן אתה צודק שזה לא חינוכי לעשות כך, וכפי שכתוב במשנה בשבת (פרק כג, משנה ב): "ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד קטנה משום קוביא". אם מבחינה חינוכית נראה לך שנכון להחרים לילד את הכסף בסמכותך לעשות זאת. וכך כתב מורי ורבי הרב זלמן נחמיה גולדברג שניתן ללמוד מכך שמותר לאב להכות את בנו כאשר זה הצורך החינוכי קל וחומר שניתן להחרים לו ממון. ב. בגושי בשר כתוב על החתיכה איזה חלק היא. בבשר טחון או נקנקיות נראה לי שלא משתמשים בלבבות משום שזה חלק יקר ולמוצרים אלו משתמשים בחלקים זולים. בברכה,