שלום, למה ממשיכים להשתמש בלוח שנה עברי? הרי הוא לא מדויק והוא כל פעם זז אחורה עד שמוסיפים חודש. גם ידוע ששנה זה 365 ימים. יותר נכון לחשב לפי השמש. סוף סוף החגים יהיו בזמן מדויק ולא סימבולית. תודה וכל טוב

שלום וברכה! ראשית, אנו משתמשים בלוח העברי משום שזה הלוח שעליו ציוותה התורה. כאשר התורה קובעת את זמני החגים, כגון שראש השנה הוא באחד לחודש השביעי ויום הכיפורים בעשירי לחודש וכדומה, הקביעה הזו מבוססת על הלוח העברי. אם נחליט לאמץ לוח אחר, ונחגוג את ראש השנה ביום 1 לחודש 7 של אותו הלוח, זה יהיה תאריך שרירותי חסר משמעות, ולא התאריך של החג שעליו ציוותה התורה. מדוע באמת התורה הולכת על פי הלוח העברי ולא על פי לוח אחר? אתה כותב שהלוח העברי "הוא לא מדויק", ומציע ללכת לפי לוח שמשי של 365 ימים, שלפי דבריך זהו "זמן מדויק". אבל יש לשים לב: ראשית, 365 ימים אינו האורך המדוייק של שנת השמש. שנת השמש היא ארוכה מעט יותר, קרוב ל-365 ימים ורבע. לוח מדויק צריך להתחשב גם בסטייה הזו של מספר שעות, ולשם כך הלוח הלועזי מוסיף יום בחודש פברואר פעם בארבע שנים. וכדי להימנע מ"תיקון" גדול מדי שייצור סטייה, מוותרים על הוספת היום הזה 3 פעמים במשך 400 שנה. דהיינו שגם הלוח הזה מצריך "קפיצות" מדי פעם, כדי לתקן את ההפרש שנוצר. הלוח הלועזי מוסיף יום מדי כמה שנים, והלוח העברי מוסיף חודש מדי כמה שנים, אבל העיקרון הוא אותו העיקרון - אין אפשרות ליצור לוח שיהיה קבוע לחלוטין, ללא קפיצות שיתקנו את הזמנים העודפים. בנוסף, יש לשים לב, שהלוח הלועזי הוא אכן מדויק מבחינת השמש, אבל כלל אינו מדויק מבחינת הירח. אם בחודש מסוים ה-1 בחודש חל בזמן מולד הירח, לאחר זמן ה-1 בחודש כבר יתרחק מזמן המולד ויחול באמצע החודש או בשלבים אחרים. החודשים הלועזיים הם בעצם פיקטיביים, אין באמת משמעות אסטרונומית-טבעית ל"חודש" שאורכו נע בין 28 ל-31 יום. מן הצד השני, הלוח המוסלמי מדויק מבחינת הירח, אבל כלל אינו מדויק מבחינת השמש. ה-1 בחודש יחול תמיד בזמן מולד הירח וה-15 לחודש בזמן של ירח מלא, אבל החודשים עצמם זזים על פני עונות השנה, פעם בחורף ופעם בקיץ. אין באמת משמעות אסטרונומית-טבעית לשנה המוסלמית, שהיא "שנה" פיקטיבית. אפשר להמחיש זאת כך: כאשר אומרים לאדם תאריך לועזי, כגון 1 בינואר, אפשר לדעת בוודאות את המשמעות של התאריך מבחינת השמש, שתאריך זה חל תמיד באמצע החורף, אבל אין לתאריך זה שום משמעות מבחינת הירח – זה יכול להיות יום המולד, ירח מלא, או כל מצב אחר של הירח. מאידך גיסא, כאשר אומרים לאדם תאריך מוסלמי, כגון 1 ברמדאן, אפשר לדעת את המשמעות של התאריך מבחינת הירח, שזהו יום המולד, אבל אין לתאריך הזה שום משמעות מבחינת השמש – זה יכול להיות באמצע החורף, באמצע הקיץ, או בכל עונה אחרת בשנה. בעוד שבלוח העברי יש לתאריכים משמעות אמיתית גם מבחינת השמש וגם מבחינת הירח. כאשר אומרים למשל את התאריך א' טבת, אנו יודעים בוודאות שזהו יום מולד הירח, וגם שתאריך זה חל באמצע החורף. הלוח העברי מצליח לשמור על משמעות טבעית אמיתית, הן מבחינת השמש והן מבחינת הירח. גם היום בחודש מבטא מציאות טבעית וגם התאריך בשנה מבטא מציאות טבעית. כדי לשמור על העניין הזה, שללוח השנה תהיה משמעות בשני המישורים, אכן נצרך העניין של העיבור, שיוצר "קפיצה" פעם בשנתיים או שלוש. אבל אין דרך אחרת לשמור על לוח בעל משמעות טבעית, כפי שהוסבר.