שלום הרב, יש לי אתר שמציג תכשיטים ושעונים ומאפשר לגולשים לבצע גם הזמנות ולשלם עליהן בכרטיס אשראי. האם מותר להשאיר בשבת את האופציה לבצע את ההזמנות פתוחה? כאשר הלקוח מבצע הזמנה הוא מקבל הודעה מייל שההזמנה שלו שולמה אך נמצאת בתהליכי אישור כך שיש אפשרות גם לבטל אותה ולא נעשה קנין גמור. הטיפול בהזמנות לא נעשה עד יום ראשון בבוקר, והחיוב נעשה באופן אוטומטי ללא מגע ידי אדם כלל.

שלום וברכה, אם רוב הסיכויים שיהודי לא יקנה שם בשבת מותר להשאיר את האתר פתוח בשבת. אך אם רוב הסיכויים שיהודי יקנה שם בשבת נכון לסדר שהאתר יהיה סגור בשבת [כך אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א, וכעין זה כתב השש"כ (כט, כט) לגבי השארת מכונות אוטומטיות פתוחות בשבת]. מקורות והרחבה: השש"כ (שם) חילק כאמור בין מקום שהקונים הם יהודים שנכון שבעליה ידאגו שלא להשאיר את המיתקן פתוח, לבין מקום שהקונים הם גויים. לכאורה הוא הדין בעניין אתר אינטרנט הפתוח בשבת. כך כתב הארחות שבת (כב הע' נה), וציין שלמעשה יש לשאול גדולי ישראל. הפוסקים דנו בנושא בהרחבה, והעלו צדדים בנידון שלנו. נזכיר את עיקרי הדברים: שכר שבת: בשש"כ (כט, הע' עה) כתב בשם הגרש"ז אוירבך שאין ברכישת המוצרים בשבת איסור שכר שבת משום שהדמים הם עבור המצרכים ולא עבור עבודה בשבת. וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' לד), והוסיף שאף אם נאמר שבעל המכונה מחשיב במחיר המוצר עלויות שעולה לו להחזיק את המכונה ונמצא שהוא לוקח שכר שבת, הרי שזה בהבלעה עם מחיר החפץ והדבר מותר כפי שהתיר הנודע ביהודה לקחת שכר על טבילה במקווה בין השאר משום ששכר עצים מותר לקחת, ושאר העלויות של המקווה הם שכר שבת בהבלעה שמותר. אמנם השבט הלוי (ח"ה קכח) חלק על סברא זו. בעניננו בכל מקרה אין כאן איסור שכר שבת משום שהקנייה לא מתבצעת בשבת כפי שצויין בשאלה. מקח וממכר הגאון רבי עקיבא איגר (תשובה קנט) כתב שאסור לעשות קניין מערב שבת שיחול בשבת. ויש פוסקים שחלקו על רבי עקיבא איגר בזה, ביניהם התורת חסד (ח"א סי' יג אות א). האגרות משה (ח"ג סי' מד) דן באריכות בשאלה זו וסיכם: "ולדינא ראיית רעק"א ג"כ אינה ראיה ונמצא שאין ראיה לא לאיסור ולא להיתר ויש להחמיר בספק ובפרט שכבר הורה זקן הגאון רעק"א לאיסור, עד שיבורר יותר בעה"י". אולם יש כמה סברות נוספות להקל אף לשיטת רבי עקיבא איגר במקרה של מכונת פחיות או מכונת ממתקים (וכן באתר אינטרנט): במקרה שעליו דיבר רבי עקיבא איגר היה קונה ברור שעמד בפנינו והתנה שהקניין יחול בשבת. מה שאין כן במכונת סוכריות וכדומה שהמוכר לא התנה כלום, וגם אין קונה בפנינו וגם לא בטוח שמישהו יקנה, ממילא לא גזרו בזה חז"ל. ועוד שאפשר לומר שלא ניחא למוכר לא לקנות את 'האיסורא', כלומר את המעות שמכניסים למכונה (משנה הלכות ח"ד סי' לג). בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' לד) חשש לאיסור מקח וממכר ועל כן כתב עצה לומר בפירוש קודם שבת, שאינו רוצה לקנות המעות, עד מוצאי שבת, ושוב אין בזה משום איסור מקח וממכר. כאמור דעת הגרש"ז אוירבך להקל במכונות אוטומטיות ולדעתו אין חובה לסגור את המכונה מחשש מקח וממכר. ובעניננו שאין כאן כלל קניין אלא התחייבות, וניתן לבטל את המקח, מסתבר שלכל הדעות אין כאן איסור של מקח וממכר בשבת. איסור לפני עוור ומסייע לעוברי עבירה יש לדון אם בהשארת אתר אינטרנט פתוח בשבת מכשילים יהודים בחילול שבת. לדעת חלק מהפוסקים בכל שימוש במחשב יש איסור דאורייתא, ועל כל פנים המשתמש במחשב עובר לפחות על איסור דרבנן ואכמ"ל בזה. במקרה שהאתר פתוח לכלל העולם אין לחוש לאיסור הכשלה משום שהולכים אחרי הרוב שאינם יהודים. אולם במקרה שהחנות היא לתושבי ארץ ישראל שרובם יהודים יש לדון. איסור לפני עוור הוא רק במקרה של 'תרי עברי דנהרא', כלומר באופן שאתה נותן איסור לאדם שלא היה יכול להשיג את האיסור בלעדיך. מן הסתם בחנות רגילה של תכשיטים הקונה יכול להשיג את האיסור במקום אחר. על כן בדרך כלל אין חשש של איסור לפני עוור. אמנם ישנו איסור מדרבנן לסייע לעוברי עבירה גם באופן שהוא יכול להשיג את האיסור באופן אחר. לכן לכתחילה אין להשאיר אתר פתוח בשבת כאשר החנות נמצא כאן בארץ ישראל משום איסור מסייע לעוברי עבירה. כך אמר לי הגר"ד ליאור שאין להשאיר אתר מכירות פתוח בשבת אם הוא נמצא בארץ וממילא מיועד ליהודים, משום מסייע לעוברי עבירה. אמנם מעיקר הדין לכאורה אין איסור להשאיר את האתר פתוח בשבת מטעם מסייע, שהרי בשש"כ (כט הע' עה) הביא את דברי הגרש"ז שמעיקר הדין מותר להשאיר מכונה אוטומטית פתוחה בשבת גם אם המשתמשים במכונה הם יהודים משום שיש לתלות שהם לא יקנו בשבת. גם לשון השש"כ בגוף ההלכה (כט, כט) הוא שאם יש להניח שמחללי שבת יקנו מהמכונה האוטומטית "נכון שבעליה ידאגו מבעוד יום שלא להשאיר את המתקנים במצב תקין לשימוש". משמע שאין איסור מעיקר הדין. יש בסוגיא זאת של מסייע לעוברי עבירה סברות נוספות להקל (עיין שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' כח שהאריך בסוגיא זאת ואכמ"ל). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א והשיב (כפי שכתבתי למעלה) שאם רוב הסיכויים שיהודי יקנה בשבת נכון לסדר שיהיה סגור בשבת. ושאלתי אותו אם רוב זה חמישים ואחד אחוז. והשיב שקצת יותר. ועיין בשולחן שלמה (שו, ח-ב, הערה ג למטה) שהגרש"ז נשאל על מכונה אוטומטית של שתיה חמה בבתי חולים והורה לסגור מכיוון שמכשיל אנשים. וצריך לומר שכך הורה לכתחילה אבל מעיקר הדין משמע שמותר לדעתו להשאיר פתוח כפי שהוזכר בשש"כ כנ"ל. מראית עין וחשד כתב הגר"ש דיכובסקי (האינטרנט בהלכה תחומין כב): "קיימת בעיה של מראית עין וחשד, וכפי שאסרו להשכיר מרחץ לגוי בשבת, אם נקרא עליו שם ישראל (שולחן ערוך אורח חיים, רמג, א)... אולם איסור זה נאמר רק במקום שיש חשד שהישראל עובד בשבת, או שהגוי עובד לפי צוויו אבל לא כשהפעולה הינה אוטומטית לחלוטין. הדבר נכון במיוחד אם יצויין, שהרכישה תתבצע רק לאחר השבת. אולי גם עדיף לתת אפשרות לביטול העסקה במוצאי שבת" עכ"ל. במנחת יצחק (ח"ג לד) כתב שיש מקום להתיר להשאיר מכונה אוטומטית פתוחה בשבת כאשר לא ידוע מי בעל הכלי. על כן נראה שבאתר אינטרנט שמשאירים פתוח בשבת ראוי שלא יהיה ניכר באתר שיהודים הם בעלי החנות. זילותא דשבת בשו"ת חלקת-יעקב (אורח חיים, סימן ע) לגבי הפעלת מענה קולי בטלפון בשבת, לצורך קבלת הזמנות שתבוצענה במוצאי שבת, כתב: "על זה נאמר: חכמים הזהרו בדבריכם. בזמן שהטעכניק צועד כך צעדים קדימה, ויכול היות בימים קרובים לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט, שהחנות תפתח מאליה לשעה הנדרש, והקונים יבואו לשם אף כשאין שום איש, דשם תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים בשם 4 . ואם נזלזל בקדושת שבת בהיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה בעצמו, יצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בבית המדרש או על שולחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול... ולא דמי להיתר דאוטומט העומד בקרית חוצות בלי שם ובלי בעלות, שלא נודע למיהו שייך. אחרת היא כשאדם עושה דברים כאלה בביתו וברשותו... ובני, מנע רגלך מזה". השיג עליו בשו"ת באר-משה (חלק ו, קונטרס אלקטריק סימן נ): "ראיתי בתשובות חלקת-יעקב, שמתחילה כתב כמעט ככל דברי, דעל פי ההלכה אין מקום לאסור. אולם אחר כך עשה עצמו לדיני גזירה, וגוזר גזירה חדשה, שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובודאי אם גדולי הרבנים דזמנינו יגזרו גזירה ובהסכמה יעלו לגזור, בודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם ; אבל רב יחידי בודאי אין בידו לגזור, וגם בודאי לא נקבל גזירתו". הגר"ש דיכובסקי (שם) דן בדבר וסיים בנידון אתרי אינטרנט פתוחים בשבת: "אולם יש מקום להבחין בין הנעשה באינטרנט לבין מערכות אוטומטיות אחרות. רוב המערכות האחרות פועלות לעיניהם של בני אדם, ולכן יש בדבר משום פרהסיא ; באינטרנט נעשה השימוש בין האדם לבין עצמו...סוף דבר, לא ניתן לאסור השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, אולם יש בכך בוודאי טעם לפגם". עכ"ל. כל טוב!