1. כמה מתפללים צריך בשביל להתחיל חזרת הש"ץ? 2.אמר לי רב שנחשב בעיני שאפשר להצטרף למניין עד "יוצר אור" לדעת הרב זה נחשב תפילה במניין?

שלום וברכה, 1. לכתחילה צריך עשרה, כלומר חוץ מהשליח ציבור צריך תשעה מתפללים שסיימו את תפילתם שיענו אמן. אם קשה לחכות לתשעה עונים משום טירחא דציבורא ניתן להתחיל חזרה עם שמונה שעונים לחזרה (תשעה עם החזן) ולצרף אחד שעדיין מתפלל. אם רואים שהציבור מזדרז ויש טרחא דציבורא גם באופן זה ניתן להתחיל חזרת הש"ץ כאשר חמשה סיימו את תפילתם, כדי שיהיה יחד עם השליח ציבור ששה, שזה רוב מניין, ולצרף את ארבעת האחרים שעדיין מתפללים (ראה שולחן ערוך נה ו, ובמ"ב שם). 2. מבואר בשולחן ערוך (סי' נב) שמי שמאחר לבית הכנסת ומגיע כאשר הציבור כבר התחילו להתפלל יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמרה יצטרף לציבור וידלג על פסוקי דזמרה, משום שעיקר התפילה בציבור הוא תפילת שמונה עשרה. אמנם המשנה ברורה (ס"ק ו) כתב על זה: "ובתשובת משכנות יעקב האריך בזה והוכיח דברכת ב"ש וישתבח תקנה קדומה היא מימי התנאים וע"כ מוטב להתפלל ביחידי משידלג לגמרי ברכת ב"ש וישתבח. אך אם לא יצטרך לדלג לגמרי שיוכל לאמר ב"ש ואשרי וישתבח בעת שהחזן מאריך המלות מיוצר והלאה לכו"ע יעשה כן דעיקר קפידא הוא שיתפלל תפילת י"ח עם הצבור בלחש".   הרחבה:  1. כתב השולחן ערוך (נה ו): "ואם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפילו הכי מצטרף עמהם". הרי שאין צורך בעשרה עונים. על זה כתב המשנה ברורה (ס"ק לב): ה"ה יותר מאחד ובלבד שישארו רובם שאין מתפללים שמונה עשרה ויכולין לענות עמהם ויש מחמירין ביותר מאחד ובישן בודאי אין לצרף אפילו במקום הדחק ביותר מאחד כי בלאו הכי יש הרבה פוסקים המחמירים בישן". הרי שמעיקר הדין נראה שהמשנה ברורה מיקל כשיש ששה. לעומת זאת במקום אחר כתב השולחן ערוך (קכד ד): "כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן". הרי מבואר בשולחן ערוך שצריך עשרה לחזרת הש"ץ, כאשר תשעה עונים אמן. והדברים נראים כסתירה. נאמרו כמה תירוצים. נזכיר שניים: הדרישה (קכד א) ביאר שכאשר אין תשעה עונים אין הברכות ממש לבטלה אלא "קרוב להיות ברכותיו לבטלה".  יש שתירצו שלעניין חזרת הש"ץ צריך עשרה עונים, ורק לעניין קדיש ברכו וקדושה ניתן לצרף את מי שלא עונה (שולחן ערוך הרב קכד ז, בן איש חי ויחי ה, כף החיים נה מח).  המגן אברהם (נה ס"ק ח) כתב בשם המהרי"ל שאף על גב שכתב הרא"ש שצריך שיכוונו ט' לברכת הש"ץ, אנו לא נוהגים כך שהרי רואים שאפילו מי שמשיח ואינו שומע מצטרף. ובט"ז (סק"ד) כתב על דברי המהרי"ל הנ"ל: "יש להפליג ע"ז דהיאך מביא ראיה מן השוטים האלו שעושים איסור בהפסקת שיחה בטילה אשר גדול עונם מאוד ובאמת אני אומר שחלילה להצטרף עם אנשים פושעים כאלה כשאין מנין זולתם ק"ו שלא ללמוד מזה היתר לישן כלל וכלל".  המשנה ברורה (קכד יט) כתב: "והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי ונ"ל דבכגון זה טוב להתנהג כמו שכתב בספר שולחן שלמה שיתנה הש"ץ בינו לבין עצמו בחזרת התפילה שא"ל יענו תשעה אמן אחריו ויכונו לברכותיו שיהא התפילה ההיא בתורת נדבה". בהליכות שלמה (פ"ט הע' 13) מובא שהגרש"ז אוירבך נשאל אם הוא נוהג להתנות כן כדברי המשנה ברורה. והשיב שבצעירותו נהג כך, אך בזקנותו הפסיק להתנות באמרו: "מה שיקרה לכלל ישראל שאינם זהירים להתנות כן - יקרה גם לי". והוסיף שגם אם יעשה את העצה הנ"ל של השלחן שלמה עדיין לא מצאנו תקנה לתפילות שבת וימים טובים, וכן כל תפילות מוסף שאין בהם נדבה. ובהליכות שלמה הוסיפו: "ומענה זה היה כלל גדול בהנהגתו של רבינו, שעם היותו משחר טל ילדותו חוקר ובודק שרשי ההלכה בכל ענין, והערותיו וספקותיו המחודשים רבו מאד במקצועות רבים, והרבה מהן איתבדרו בעלמא כנודע, עם כל זה נשמר בכל מה דאפשר לבל לשנות מן הנהוג, ורגיל היה על לשונו דברי הגאון מוהר"ש קלוגר ז"ל בספר האלך לך שלמה (או"ח קיב): "ומה ששאל על מנהגי (בזמן קבלת שבת) ידע כי אני איני נוהג שום דבר חומרא יותר מדלת העם ומהדיוט שבהדיוטים, הלואי שיהיה חלקי לעולם הבא עם חד עמא דארעא הולך תמים ודל". ורבנו (הגרש"ז) היה משנן בחביבות דברים נפלאים אלו". עכ"ל ההליכות שלמה. לגבי דברי המשנה ברורה הנ"ל (סי' נה ס"ק לב) שמשמע בדבריו שהעיקר להלכה שניתן להסתפק ברוב מניין ושיש אומרים שניתן לצרף רק אחד - לדעת הגר"ח קנייבסקי (אשי ישראל תשובות בסוף הספר תשובה כב) המשנה ברורה דיבר גם על חזרת הש"ץ. אמנם לדעת הגרש"ז אוירבך המשנה ברורה דיבר על קדיש וברכו ולא על חזרת הש"ץ, שלחזרת הש"ץ צריך תשעה שעונים אמן. ראה אשי ישראל (טו, הע' יא ע"ש), ובפסקי תשובות (נה הע' 94). כל טוב!