שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכנים ושותפים
קטגוריה משנית
שאלה
שלום הרב. חוזה שכירות דירה שהסתיים, והשוכר נשאר שם כיון שעדיין לא מצא דירה אחרת, האם הוא יכול לצאת באמצע השנה, נאמר לי שיש תקופות שבהם אסור לצאת עד סיום תקופה (סוף יולי), זמן שבו לרוב אנשים עוברים דירות וישנו "שוק" להשכרת דירות?
תשובה
שלום וברכה. לאחר שהסתיים חוזה הדירה, אין השוכר מחויב להישאר בדירה, אולם הוא צריך להודיע לבעלי הדירה שלושים יום לפני שהם מתכוונים לצאת מהבית. אם יש טענות ודין ודברים בין השוכר למשכיר, יש לפנות לבית דין לממונות, כדי ליישב את הסכסוך בדרכה של תורה. מקורות: כתב מרן השו"ע (סי' שי"ב סע' י"ד) בשם הרא"ש, שבמקומות שנהגו שיש תאריך קבוע לשכירות בתים, כגון שמשכירים לשנה בתאריך ידוע, והשוכר נשאר בבית לאחר שעבר התאריך בלא שדיברו זה עם זה, אף שהסתיימה תקופת השכירות, השוכר אינו יכול לצאת בתוך השנה השניה אלא צריך להישאר שם עד תום השנה. והטעם לכך כיון שכך נהוג, וקשה למצוא שוכרים באמצע השנה, כיון שרק בנקודת זמן מוגדרת נהגו לסגור עסקאות של שכירות דירה, והיא נקודת אל חזור עד סיום השנה. במאמר המוסגר, גם במציאות שנשאל הרא"ש שהשוכר התחייב לכל השנה, בדיעבד, אם השוכר כבר יצא מהדירה, נחלקו הפוסקים האם יש חיוב תשלום אם השוכר יצא מהדירה בלא להודיע תחילה והבית נשאר פנוי ללא שוכר. יש אומרים (נחלת צבי מובא בפת"ש סי' שי"ב סק"ד), שהשוכר פטור, כיון שאינו אלא גרמא בעלמא וחייב בדיני שמיים, ויש חולקים וסוברים שהשוכר חייב מדינא דגרמי, כדין בעל הבית שחזר בו משכירות פועלים (ראה שם ובקצוה"ח סי' שט"ז סק"א), ויש להתיישב בדין זה, ולדון כל מקרה לגופו. כיום המציאות שונה ממה שכתב הרא"ש, וכפי שכתב המהריב"ל (ח"ד סי' כ"ח): "ודוקא התם הוא דקאמר הרא"ש שחייב לשלם זכות כל השנה, מהטעם שכתב, כי בארץ ההיא יש ראשי חדשים קביעות לשכירות הבתים כו' אבל בנדו"ד דאין ראשי חדשים קבועים היה רשות ביד שמעון לומר לו בכל שעה אינו רוצה לדור בזה החנות יותר השכירוהו לאחר, וכן היה רשות ביד ראובן להוציאו בכל שעה שירצה". ועיין בש"ך (סק"י ובסי' של"ג סקמ"ד) לגבי שוכר שהמשיך לדור בשתיקה שנשאר על דעת קציצה ראשונה, ואין כאן המקום להאריך בזה. והנה כתב מרן השו"ע (סי' שי"ב סע' ח') וז"ל: "אם שכרו לזמן קצוב, כיון שכלה הזמן יכול להוציאו מיד, אפילו כלה הזמן באמצע ימות הגשמים". ולגבי השוכר, למד ערוה"ש (שם סע' כד) מתשובת הרא"ש הנ"ל, שה"ה שהשוכר יכול לצאת בלי להודיע מראש, אא"כ המשיך לדור שם זמן מסויים שאז צריך להודיע שלושים יום לפני כן, וז"ל: ומזה למדנו דבמקום שאין זמן קבוע בעיר לשכירות בתים או כשיש זמן קבוע רק זה השוכר שכר ממנו לשנה שלא בזמן הקבוע ובכלות שנתו דר בו עוד מעט זמן ולא דברו זה עם זה ביכולת השוכר לצאת קודם כלות השנה השניה וגם ביכולת המשכיר להשכירו לאחר רק שיודיעו זל"ז ל' יום מקודם כדין שוכר סתם שנתבאר". כידוע שבשכירות בתים, נהגו בתי הדין לדון ע"פ מנהג המדינה (ראה פתחי חושן פ"ז הערה י"ז), וגם ע"פ חוק הנהוג, אחרי סיום תקופת השכירות יכול השוכר לצאת מהדירה לאחר שהודיע למשכיר שלושים יום לפני כן. בברכה נאמנה,
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il