אני מנסה לקדש ולהבדיל רק על יין אדום. מאז שנת השמיטה גם מנסה לקדש ביין עם קדושת שביעית. כרגע יש בשוק רוזה בהיר מאוד של שביעית. האם עדיף לקדש עליו או על יין אדום ללא קדושת שביעית?

שלום וברכה, נראה שיש עדיפות לקדש על היין של שביעית, שהרי יש מעלה ומצוה לשתות יין של שביעית (ראה מנחת אשר שביעית עמ' עט). גם יין זה - רוזה (צבע ורוד) נחשב יין אדום. כמובן שאתה רשאי לקדש גם על היין השני אם תרצה. כל זה נכון גם לגבי יין של ארבע כוסות בליל הסדר. הרחבה: כתב השולחן ערוך (סי' ערב סע' ד): "מקדשין על יין לבן, והרמב"ן פוסלו לקידוש אפי' בדיעבד, אבל מבדילין עליו, ומנהג העולם כסברא ראשונה". וכתב משנה ברורה (ס"ק יב): "כסברא ראשונה - ובא"ר משמע דביין שהוא לבן יותר מדאי נכון לחוש לדעת הרמב"ן שלא לקדש עליו אלא בשעת הדחק שאין לו אדום". ובקצות השולחן (סי' פ סק"א, הובא בשש"כ פרק מז הע' פט) כתב שאין הכונה בלבן מה שהעולם קורין לבן לכל יין שאינו אדום כל כך ונוטה קצת ללבן שזה בכלל אדום הוא אלא הכונה בלבן ביותר. וכן הביא במקראי קודש לרב הררי (פ"ד הע' נב) בשם הגר"מ אליהו שמיץ ענבים תירוש הבהיר (הצהוב) והכהה דינם כיין אדום כיון שאין צבעם לבן לגמרי. אולם במשנה ברורה הנ"ל נראה לא כך, אלא משמע שאם אינו לבן לגמרי לא צריך לחשוש לשיטת הרמב"ן, אבל עדיין עדיף יין אדום. וכן ציין הפסקי תשובות (הע' 47) שמשמע מהמשנה ברורה לא כקצות השולחן. כנראה כוונת הפסקי תשובות למשנה ברורה הנ"ל (ס"ק יב). בכל מקרה יין רוזה נחשב אדום לעניין זה (כפי שכתב הגר"ד ליאור בתשובה הקודמת). בכוס קידוש משתדלים לקדש על יין אדום משום שהאדמימות היא מעלה וחשיבות. בליל הסדר ישנו טעם נוסף להעדיף יין אדום, זכר לדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל (מ"ב סי' תעב ס"ק לח). נראה שיין בצבע רוזה-ורוד כשר לכתחילה גם לארבע כוסות, שאף צבע ורוד הוא צבע של דם, כמבואר בבינת אדם (שער איסור והיתר סי' ח, אות יג) שצבע 'כמזוג' המוזכר כצבע של דם הוא צבע רוזה שהוא ורוד. נחלקו הפוסקים אם יש מצווה לאכול פירות שביעית ולשתות יין שביעית. מרן הגראי"ה קוק נטה לומר שיש מצווה (ואם יש מצווה יש לומר שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פירות שביעית כל זמן שלא אכלו). כך כתב בשבת הארץ (קונטרס אחרון אות כא). וראה גם בשו"ת דעת כהן (סימן רמ) שכתב: "מ"מ עדיף לאכול ולקיים מצות לאכלה". החזון איש (יד, י) כתב שאין מצוה באכילת פירות שביעית. אך במנחת אשר (שביעית עמ' עט) ביאר שאף שאין מצוות עשה באכילת פירות שביעית והנמנע מאכילתן ודאי שאינו מבטל מצוות עשה, שאין כל חיוב באכילתן, אך מכל מקום האוכל פירות שביעית מקיים מצווה שאין לך קדושה שאין בו יעוד חיובי אלא שלילי לבד. והוכיח שאף החזון איש עצמו סבור כן שפירות שביעית קדושים הן למצוותן, דהיינו לאכילת ישראל ע"ש. לגבי שימוש ביין שביעית להבדלה עיין בשבת הארץ (אות כב) שאין למלא את כוס ההבדלה יותר ממדתו לסימן ברכה משום שהיין נשפך ומאבד בכך פירות שביעית. וכן בד' כוסות במנהג שפיכת היין בסימני דצ"ך עד"ש באח"ב, אין לשפוך כאשר מדובר ביין של שביעית. וכן כתב החזון עובדיה פסח (עמ' יד) על פי מרן הגראי"ה קוק, וכן נהג הגרש"ז אוירבך שלא לשפוך מן הכוס ביין של שביעית בעת אמירת דם ואש ותמרות עשן ובעת אמירת המכות (הליכות שלמה פסח עמ' ערב). ועיין שם בשבת הארץ שהסתפק אם ניתן בכלל להבדיל על יין של שביעית משום שנהגו שנשים לא שותות את הכוס ואם מבדילים על יין שביעית הרי שממעטים באוכלים. כל טוב!