שלום הרב, אני נמצא במיאמי ויש מחר צום. אנחנו 7 שעות לפני הזמן של ישראל ואני חוזר מחר לישראל בטיסה, השאלה שלי זה אם אני צריך לצום לפי הזמן של ישראל או לפי הזמן של מיאמי (וגם בגלל הטיסה הזמנים משתבשים)

שלום וברכה, כאשר אתה טס מאמריקה לישראל והצום למעשה מתקצר בכמה שעות, אתה מסיים את הצום בזמן של ישראל שבו אתה נמצא כרגע, שאין לאדם אלא מקומו ושעתו (אגרות משה ח"ג, סי' צו, חזון עובדיה מוצאי תשעה באב עמ' תז). הרחבות: זה לשון האגרות משה או"ח ח"ג סי' צו): "ובדבר שינויי היום בין המדינות ובנסיעה בעראפלאן (במטוס) מגיע בזמן קצר למדינות הרחוקות שלפעמים נמצא שהיום ארוך לו ביותר ולפעמים קצר ביותר קשה להשיב בזה כי אין ע"ז מקורים ממשיים מדברי רבותינו וצריך לדון בזה רק מסברא. אבל עכ"פ אשיב הנראה לע"ד בסברא שלענין תענית מתענה בין לקולא בין לחומרא עד צאת הכוכבים שהוא במקום שנמצא אז, ואף שלפעמים הוא רק שעות מועטין משום שלא נקבע התענית על שעות אלא על יום שהוא עד צאת הכוכבים, וכן בתענית של תשעה באב אף אם יזדמן שמתחלת תעניתו עד הגמר לא יהיה כ"ד שעות נמי א"צ להתענות יותר מצה"כ של אור לעשירי". וכן כתב הגר"ע יוסף בחזון עובדיה (שם) וביביע אומר (ח"י סיק מב). במקרה הפוך שאדם טס למקום וגורם שהצום יתארך לו - צריך להחמיר ולהאריך את הצום (אגרות משה וחזון עובדיה שם). אך למעשה נראה שניתן להקל כאשר הצום מתארך הרבה מכמה סיבות: א. קשה לצום כל כך הרבה זמן והוא בגדר חולה הפטור מהצום. לפי זה צריך לאכול רק כדי צרכו וחיותו (שבט הלוי ח"ז עו). אמנם בשבט הלוי (ח"ח רסא) חזר על הפסק הנ"ל ולא כתב שמותר לו לאכול רק כדי חיותו, ומשמע שהצום מסתיים לגמרי וצ"ע. ב. להחמיר בזה יתכן שיש אפילו חשש של פיקוח נפש (שבט הלוי שם, באהלה של תורה ח"ב סי' עה). ג. יש אומרים שתמיד סופרים עשרים וארבע שעות (כך בתשעה באב, ובשאר הצומות פחות) לקולא ולחומרא (תשובות והנהגות ח"ה סי' קסג). ד. יש אומרים שלא קיבלו עליהם לצום יותר מיהודי העולם (באהלה של תורה שם עפ"י הגרצ"פ פרנק מקראי קודש ח"ב, ספירת העומר, אות ג). אך למעשה נראה שאם הצום מתארך רק בשעה או שתיים והאדם יודע בעצמו שלא מרגיש חלש וחולה, ראוי להחמיר ולסיים את הצום לפי מקומו ושעתו. כל טוב!