שלום וברכה, האם חובה ללמוד הלכות פסח "עד שתחטפנו שינה"? אם חובה, אז מה לעשות במקרה שמשפחתי רוצים שאשחק עם בן דוד שלי (שבא לפעמים בחגים), כי אבא שלו נהרג השנה והם אמרו שזה מצווה גדולה יותר... תודה רבה!

שלום לשואל היקר! ישר כח על השאלה החשובה. על פניו הדבר המושלם היה להציע לבן דוד שלך להצטרף אליך ללימוד מעניין בנושא סיפור יציאת מצרים על פי המדרשים וכו. אך כנראה ההורים שלך מכירים את הבן דוד שלך שבמצב העכשווי שלו לא נכון להציע לו להצטרף ללימוד, אלא יותר נכון לתת לו הרגשה טובה ונעימה בביתכם. לכן מצוה עליך להקשיב להורים. בכך שתשחק עם הבן דוד היקר שלך אתה תקיים מצוות כיבוד הורים, ועוד מצוות נוספות, כגון מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' והמצווה לשמח יתומים בחג (ראה שו"ע תקכט ב). בכלל יש לציין שאין חיוב גמור לעסוק בסיפור יציאת מצרים לאחר ליל הסדר, אלא שזה הדבר הנכון והראוי, ולכן מי שיכול והוא לא עייף מדי ואין לו מניעות צדדיות צריך לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה. אך אין זה מצווה כמו מצוות אכילת מצה ומרור שחייבים בכל אופן לקיים. כל טוב! מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (תפא ב): "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינה". אמנם נראה שאין חובה גמורה. בכלל יש לדעת שלא כל פעם שכתוב "חייב" מדובר על חובה גמורה, ראה למשל ביאור הלכה (סימן רנ, סע' א ד"ה 'ישתדל'), וכן ביאור הלכה (תרצה סע' ב, ד"ה 'חייב איניש'). וכעין זה ראה מ"ב (סי' ש, ס"ק ב) לעניין הלשון "לעולם", ובשו"ע הרב (המובא בשער הציון ס"ק ח). וכעין זה ראה בתורה תמימה (בראשית כז ב, ויקרא יט קכג) לעניין הלשון "אסור". ואכמ"ל. כאן נראה שלא מדובר בחיוב ממש אלא חלק מדין "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח (חק יעקב סי' תפא ס"ק ב, בשם הרא"ש). על כן יש להקשיב להורים. אין זה דומה למה שנאמר בשולחן ערוך (רמ טו): "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצוַת עשה בין מצוַת לא תעשה, ואפילו מצווה של דבריהם – לא ישמע לו". כאן אתה לא עובר על דברי תורה. וראה בהליכות שלמה פורים (עמ' שמב) שאם ציוהו האב שלא ישתכר בפורים - ישמע לו. בכלל יש לדעת כלל גדול שלפעמים מוטל עלינו לוותר כביכול על הרוחניות שלנו בשביל לעשות חסד עם אחרים. יש לכך הרבה מקורות בדברי רבותינו. אזכיר כאן שני סיפורים שקשורים לעניננו: א. בספר מועדי הראי"ה (עמ' 303) מובא שמושל ירושלים ביקש להיות נוכח בליל הסדר של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. על כן הרב קוק ביקש מהרב הנזיר (אף שהיה כידוע איש קדוש) לשבת ליד המושל ולהנעים לו את זמן ישיבתו בשיחה על חכמת יוון, אף שהדבר לא היה נוח כלל לב הנזיר. אמנם יצוין שאחר כך הרב קוק פיצה את הרב הנזי ולמד איתו כל הלילה קטעי זוהר מופלאים על שיר השירים וכו. ב. מרן הראי"ה קוק סיפר ששמע מאדם שהיה מתארח בקביעות בליל שבת אצל ר' נחום מהורדנא (רבו של החפץ חיים). ר' נחום היה מגיע באיחור משום שהיה מתעסק בגמילות חסדים ובפדיון שבויים, ובמיוחד בעזרה לחיילים היהודים. אמר ר' נחום לאותו אורח שהרב הקדוש הרב זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה היה בא בערב שבת קודש מהמרחץ בבגדי לבן ומתיחד בחדר וקורא שיר השירים ממגילה קדושה שכתב הוא בעצמו בקדושה וטהרה, וקורא בהתלהבות. בודאי היו באים מלאכים וחיות המרכבה לשמוע את קריאתו. ובכל זאת אם היה צריך לעשות איזה ענין לעזור לחייל יהודי היה מפסיק באמצע קריאתו ועוזב את המלאכים כדי לעזור ליהודי! (לשלשה באלול מילואים א). חג שמח!