- שבת ומועדים
- יו"ט שני של גלויות
2572
שאלה
אני נמצא כרגע באומן לפרק זמן של שבוע (כמו תייר) רציתי לדעת אם יש מקום להקל ולעשות מלאכות בצנעה ביו"ט שני של גלויות? (יש לציין שמספר האורחים בני א"י עולה במספר רב על תושבי המקום היהודים).
תשובה
שלום רב,
מכיוון שיש שם קהילה יהודית צריך לשמור יום טוב שני בפרהסיה (ואין זה משנה שיש מספר רב של תושבי ארץ ישראל).
אלא שנחלקו הפוסקים מה דין בן ארץ ישראל הנמצא בביקור בחוץ לארץ לגבי מלאכה בצנעה:
יש אומרים שמותר לו לעשות מלאכה בצנעה בתוך ביתו כשאף אחד מבני חוץ לארץ לא רואהו (בעל השולחן ערוך בשו"ת אבקת רוכל, ט"ז, הגר"א, הגר"מ פיינשטיין, הרב גורן תחומין כד, דבר חברון).
ויש אומרים שאסור לעשות מלאכה בצנעה (רדב"ז, מג"א, מ"ב תצו ס"ק ט, אורח משפט קכט).
ובחזון עובדיה (יום טוב עמ' קיב) כתב שאף שמעיקר הדין אפשר לסמוך על הרי"ף רמב"ם רא"ש והשולחן ערוך ולעשות מלאכה בצינעה, מכל מקום ראוי להחמיר. אבל ניתן להדליק חשמל, להדליק גפרור, ולטלטל מוקצה בצינעה משום שממילא דברים אלו שנויים במחלוקת הפוסקים.
מקורות והרחבה:
בחבל נחלתו (יח, יג) ביאר את שיטות הפוסקים בסוגיא זאת וסיכם שלדעת רוב הראשונים בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ ביום טוב שני רשאי לעשות מלאכה בצנעה, ואילו רוב האחרונים דווקא פסקו להחמיר אם כי יש שהקלו. הוא ביאר שדעת הגר"א להקל ע"ש.
דעת האגרות משה
האגרות משה (או"ח ח"ד קד) נטה להתיר להדליק חשמל ביום טוב שני של גלויות וז"ל:
"יש להסתפק אם מותר לבן א"י להדליק נר החשמל כיון דאין בהבערה להאיר בבית איסור מצד מלאכה ביום טוב דהא מותר להדליק נרות להאיר כיון שהוא צורך היום כמו שמותר להבעיר לצורך אוכל נפש, ורק שאסור להדליק נר החשמל מדין נולד מדרבנן אולי אין להחמיר כהחומרא שבמלאכות, או מכיון שאף מלאכה שאסור לבן א"י הוא רק משום שלא ישנה מפני המחלוקת ואיסור זה הא שייך גם כשהאיסור אף לבני חו"ל הוא רק מדרבנן ואפילו ממנהג בעלמא ולכן אין לחלק ממלאכה ויש לאסור אף לבן א"י גם איסור הדלקה בנרות דחשמל, וכיון שגם זה לא שייך בצנעא משום שניכר לכל שהודלק מצד האורה שנראית למרחוק הוי כמו מלאכה דלא אפשר בצנעא כל כך כשאר דברים, אבל אולי כיון דבהרבה בתים איכא שעונים כאלו שמדליקין ומכבין נרות החשמל בעצמם שלא ע"י מעשה אדם שייך ממילא בצנעא דהרואין שאיכא אורה יאמרו שאיכא שעון כזה וכן בכבוי שייך שוב חשיבות צנעא מחמת זה". עכ"ד.
בתשובה נראה שהאגרות משה לא הכריע לגמרי אבל נטה להתיר להדליק אור חשמל ביום טוב. בילקוט יוסף (קצוש"ע תצו טז) הבין שהאגרות משה היקל וז"ל:
"בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ על דעת לחזור, רשאי להדליק נר חשמל ביום טוב שני של גלויות. (כן העלה בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' קד, שמאחר שיש בהרבה בתים שעון אוטומטי שמדליק ומכבה את החשמל, שלא במגע ידי אדם, נחשב "בצינעא", שהרואים שנדלק או נכבה חשמל בבית, יכולים לתלות שנדלק או נכבה על ידי שעון אוטומטי, ולא בידי אדם. הילכך נחשב כמו בצינעא, שמותר לדעת הרבה פוסקים ומרן". עכ"ל הילקוט יוסף.
ביררתי עם הרב יעקב טנדלר שליט"א, נכדו של הגר"מ פיינשטיין מה היתה דעת סבו בעניין זה, אם התיר כל מלאכה בצנעה. והוא בירר עם אחיו הג"ר מרדכי טנדלר שליט"א בעל המסורת משה, והשיב לי הרב יעקב:
"כרגע סיימתי לדבר עם אחי הרב מרדכי והוא מסר לי ולך בשם הסבא הגרמ״פ זצ״ל שהוא היה מיקל על בני ארץ ישראל המבקרים בחוץ לארץ ביום טוב שני, והתיר להם לעשות מלאכה בצינעה, אפילו בתוך הישוב. זה שונה מהדין של מראית עין שאפילו בחדרי חדרים אסור. פה האיסור הוא שלא ישנה אדם מפני המחלוקת, ואם אין אדם רואהו, וזה בצינעה, אז זה מותר. אבל חשוב שלא יראהו ושלא ידבר לאחרים ביום החג על מה שהוא עושה בצינעה. לכן טלפון מותר, ומחשב מותר כשהוא בחדר לבד בלי אנשי חוץ לארץ. וזה יותר מקיל מהמשנה ברורה שאוסר דברים בצינעה". עכ"ל הרב יעקב טנדלר.
יש מקילים במוקצה
שבט הלוי (ח"ז סה) נוטה להתיר טלטול מוקצה בצנעה וז"ל:
איברא היות שכתבתי למעלה דלענ"ד האי פיסקא להחמיר גם בצנעא רק מספיקא מחמרינן - לענין מוקצה כדאי הם המקילים לסמוך עליהם, לא זו מוקצה דכלי שמלאכתן לאיסור דמותר לצורך גופו ומקומו בנ"ד יהא מותר לגמרי, כיון דבעלמא איכא צד היתר א"כ הרואים כל פעם יתלו בהיתר, ועיין בביאור הגר"א יו"ד סי' רס"ו ס"ק ג' שכ' דכלי שמלאכתו לאיסור אינו בגדר מוקצה כלל, אלא אפילו מוקצה גמור יש מקום להקל עפ"י הנ"ל". עכ"ל שבט הלוי.
הג"ר יעקב אריאל כתב שנהגו להקל בכך וז"ל: "כבר נהגו להקל בעשיית דברים בצינעה בדבר שאין בן חו"ל מכיר בכך שהיא מלאכה, כגון בישול מיו"ט שני לשבת ללא ערוב תבשילין טלטול מוקצה וכד". עכ"ד.
הגר"א נבנצל שליט"א מעלה סברא להקל בימינו
הגר"א נבנצל שליט"א העלה סברא להקל אפילו במלאכה בפרהסיא בימינו, וז"ל בהערה על על המשנ"ב (סי' תצו ס"ק ט): "דנותנין. נראה דזה שייך במילתא דאית בה פלוגתא או בחלוקי מנהגים או דאינו ידוע דהוא ממקום אחר, אבל בימינו דשכיח טובא תירים, וכו"ע מודים דבני א"י אין חייבים ביו"ט שני ובני חו"ל חייבין, אולי לא שייך כאן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, דהא דעתו לחזור. ומכל מקום נראה דבן ארץ ישראל הנמצא זמנית בחוץ לארץ ודעתו לחזור לא יעשה מלאכה ולא יאכל חמץ, משום דאתי לזלזולי ביום טוב שני". עכ"ל.
ובספר ירושלים במועדיה (שבועות עמ' רלב, אות ה) כתב שאין צריך לשמור יום טוב שני אלא בפרהסיא.
ושם (עמ' רלז) כתב: "בן ארץ ישראל בחוץ לארץ שעושה מלאכות בצינעה, כשישאלו אותו אם שומר יום טוב שני, יאמר שהוא עושה מלאכות בצינעה מפני שבא מארץ ישראל, ואין לו לשקר ולומר ששומר גם בצינעה את יום טוב שני".
אמנם בעל פה אמר לי הגר"א נבנצל שלמעשה דעתו להחמיר גם במלאכה בצנעה. אמנם כשאמרתי קמיה שהאגרות משה נוטה להקל בהדלקת אור חשמל משום שיתלו שהאור נדלק על ידי שעון שבת, הגר"א נבנצל אמר לי שאפשר לסמוך על האגרות משה. עכ"ד. וצ"ע.
הדבר חברון מיקל
בדבר חברון (סי' תקלו) כתב שבן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל עקב עבודתו, מותר לו לעשות מלאכה בצינעה. ויותר מפורש בדבריו (באתר ישיבה), וז"ל: "שאלה: מהן הדברים שהישראלי צריך להמנע מלעשות בחו"ל ביו"ט שני? (חשמל, בישול, סדר שני בדירה של ישראלים ותפילה). תשובה: מה שנעשה בפרהסיה אסור, כגון: לא לנסוע, לא לעשות מלאכה בפרהסיה בפני אנשים, לא להניח תפילין בפני הציבור, אבל בצנעה ינהג כמו בני ארץ ישראל". עכ"ד הגר"ד ליאור.
לסיכום – אף שהמ"ב מחמיר, יש למיקל על מה לסמוך.
כל טוב!

אם רוצים להיות ביום טוב ראשון בחו"ל
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ד סיון תשע"ט

טיסה לחו"ל באסרו חג
הרה"ג יעקב אריאל | כ"א אדר תשע"ב
מי שנוסע קבוע לארץ בחגים לעניין יו"ט שני
הרבנות הראשית לישראל | כ"ה אייר תשפ"א
