אני יושב שבעה על פטירת אחותי שנטמנה בחו"ל ויש לי מספר שאלות בנוגע לדיני אבלות; *לקראת ובמנחה ערב שבת:* 1. רחיצת כל גופו לכבוד שבת? 2. מותר בגדי שבת ומנעלים כבר במנחה? 3. ישיבה על כסא רגיל בתפילה? 4. אפשרי ניחום בין מנחה לקבלת שבת? 5. קבלת שבת וערבית של שבת ,כרגיל? 6. מותר להיות שליח ציבור בשבת? 7. לעלות לתורה בשבת? 8. במוצ"ש מתפלל רגיל על כסא ובגדי שבת? 9. יכול לקבל ניחום מיד לאחר ערבית של מוצ"ש בבית הכנסת? 10. ביום השביעי לאחר תפילת שחרית צריך להקימו, או שקם לבד?

1. מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו במים חמים. אם יש קושי מחמת עומס החום שאנו נמצאים ואדם איסטניסט לכך, ניתן להקל להתרחץ בזריזות כל הגוף במים קרים/פושרים. 2. ניתן להחליף את הבגדים העליונים מפלג המנחה אך לא את הבגדים הפנימיים (למעט מי שמצטער מכך) וילבש בגדי שבת וינעל נעלי עור. 3. מותר לשבת על כסא כרגיל. 4. כן. 5. כן. 6. נחלקו בכך המנהגים, למעשה רבים מבני ספרד נהגו שאין עולים כש"ץ בתוך השבעה אא"כ אין אחר היכול לשמש כש"ץ (שו"ע שפ"ד ג'), אך אין הקפדה בזה ואם רוצה רשאי לעלות כש"ץ גם בשבת יו"ט ור"ח ואילו בני אשכנז נוהגים לשמש כש"ץ כל השנה כולל השבעה (למעט שבתות יו"ט, רמ"א סי' שע"ו ד'). 7. אבל אינו עולה לתורה בתוך שבעה כיון שאסור בלימוד תורה (שו"ע סי' ת' א, שהרי אבלות נוהגת בדבר שבצינעה גם בשבת). 8. במוצ"ש חולצים נעליים אחרי 'ברכו' ואם האבל עולה כש"ץ חולץ לפני ברכו ואומר לפני כן המבדיל בין קודש לחול (רמ"א או"ח סי' תקנ"ג ב', גשה"ח כ' ג' ט'), ויש נוהגים לחלוץ אחרי ערבית (צרור החיים קע"א, ילקו"י סי' כ"ב ה'). ולגבי בגדי השבת יש שכתבו לחלק בין אבל על הוריו שצריך להחליף מיד בצאת הכוכבים שאם לא יחליפם יצטרך לקורעם ורק אבל על שאר קרובים יכול להמתין עד לאחר ההבדלה (חזו"ע אבלות ג עמ' צ), כיון שאבל על שאר קרובים שהחליף בגד בשבעה אין צריך לקרוע שוב (שו"ע סי' ש"מ י"ד). ויש שכתבו שאין לחלק (שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ע"ג) והאבל רשאי להישאר בבגדי שבת כיון שכל שבתחילת הלבישה היה פטור מקריעה שוב אינו מחוייב לקרוע. 9. כן. 10. דיני השבעה מסתיימים בבוקר יום השביעי ש"מקצת היום ככולו", מנהג הספרדים לומר אחרי שחרית צידוק הדין, יושבים זמן קצר, מנחמים אותם ואומרים להם לקום ונהגו לומר את פסוקי הנחמה "לא יבא עוד שמשך וירחך...". ואילו האשכנזים נוהגים לומר "קומו" ודי בזה. מן השמיים תנוחמו,