האם אינדוקציה דינו ככלי חרס שאין מועילה בו הגעלה? האם יש מקום לחשוש שדינו ככלי חרס?

שלום וברכה! המשטח של כיריים אינדוקציה עשוי מזכוכית מחוסמת, שהיא זכוכית שמוסיפים לה כמות קטנה מאד של חומרים נוספים כדי לחזק אותה. לדעת הגר"מ אליהו זצ"ל (הלכות חגים, ה', נב; הלכות פסח – דיני הכשרת כלים, עמ' 21) אכן זכוכית כזו נחשבת ככלי חרס ואין אפשרות להכשיר אותה, אולם לדעת רוב הפוסקים דינה הוא ככלי זכוכית ולא ככלי חרס. דהיינו: לספרדים הנוהגים כגר"ע יוסף, שמקילים בכלי זכוכית שאין הם צריכים הגעלה כלל (על פי השו"ע תנ"א, כו), גם זכוכית כזו אין צורך להכשיר אותה (עיין שו"ת יביע אומר ד', מא). (כמובן, כאשר גלש בשרי או חלבי על הכיריים יש לנקות אותם היטב, אבל לדעה זו אין צורך בהכשרה לאחר הניקוי.) האשכנזים מחמירים בעיקרון בכלי זכוכית, שדינם ככלי חרס ואי אפשר להגעיל אותם (עיין רמ"א תנ"א, כו). אולם הפוסקים האשכנזים בימינו דנים לגבי זכוכית מחוסמת כזו, שהתחדשה בדורות האחרונים, ורבים מקילים שזכוכית כזו אפשר להכשיר אותה – יש שהתירו להכשיר באופן כללי, ויש הסוברים שאין להכשיר אותה לפסח אך התירו להכשיר בימות השנה, כגון כאשר גלש על הכיריים מאכל בשרי או חלבי (עיין שו"ת מנחת יצחק א', פו; שו"ת ציץ אליעזר ח', כ; שם ט', כו; קובץ תשובות הרב אלישיב ג', פא; שם ד', לט).