שלום הרב ראיתי שיש שכותבים שהרלב"ג בפרשת שלח סובר כדעת הרמב"ם בתכלת, שצריך חצי חוט. איך למדו זאת מהרלב"ג? אם מכך שכתב: "והנה הוגבל מספר החוטים להיותם שמונה במספר. רוצה לומר ששם ארבעה חוטים יכנסו בכנף הבגד ולזה יהיו שמונה כשהיה קצתם מעבר זה וקצתם מהצד השני. וזה נמשך לכוונת התורה, ששמה מספר הכנפות ארבעה, לסיבה שזכרנו, ובפתיל התכלת יתחברו כלם בחוליות הנעשות ממנו על החוטין", אשמח שהרב יסביר לי את דברי הרלב"ג הללו וכיצד למדו מהם תודה!

שלום וברכה! איני מכיר אמירה כזו, שדעת הרלב"ג היא כדעת הרמב"ם בעניין זה, שצריך רק חצי חוט. ייתכן שיש שהסיקו כך מדבריו, אך לענ"ד היסק זה אינו הכרחי, וכדלהלן. מדברי הרלב"ג אפשר ללמוד שסבר כדעת הרמב"ם בנקודה מסוימת – שפתיל התכלת הוא הכורך על גבי שאר החוטים. כך היא שיטת הרמב"ם (עיין הלכות ציצית א', א-ג, ז), שתפקידו של פתיל התכלת הוא לכרוך על גבי החוטים הלבנים ועיקר הכריכות נעשות בתכלת, בעוד שראשונים אחרים סברו שאין בין התכלת ללבן הבדל בתפקיד והכריכה נעשית הן בתכלת והן בלבן לסירוגין (עיין למשל השגת הראב"ד שם בהל' ז; תוספות מנחות ל"ט א, ד"ה "לא"). בלשונו של הרלב"ג שהבאת (במדבר ט"ו, לח), "ובפתיל התכלת יתחברו כולם, בחוליות הנעשות ממנו על החוטין" רואים שבעניין זה הוא סבר כרמב"ם, שהחוליות הנכרכות על גבי החוטים ומחברות אותם יחד נעשות בחוט התכלת. וכך מופיע בדברי גם שם לעיל: "וחוט התכלת הקושר הציציות ומחבר אותם". האם מן הנקודה הזו, שחוט התכלת הוא הכורך על גבי החוטים הלבנים, נגזרת בהכרח המסקנה שמשתמשים רק בחצי חוט של תכלת? לאו דוקא. אכן יש קשר מסוים בין הדברים, שכן אם מטרת חוט התכלת היא הכריכות, אפשר לומר שדי בחצי חוט של תכלת, שהוא יהיה ה"שמש" שכורכים בו על גבי שאר החוטים. אולם אין זה קישור הכרחי, שכן אפשר לומר שאף שמטרת חוט התכלת היא לכרוך על החוטים הלבנים, לוקחים חוט שלם של תכלת, ומשתמשים באחד הצדדים שלו כ"שמש" לכרוך על החוטים. וכך כותב הערוך (ערך "תכלת"): "שיש בה ו' חוטין של צמר לבן וב' חוטין של צמר הצבועין בתכלת, ואחד מאותן שנים הוא שכורך על השבעה" – הכריכות נעשות בתכלת, ואף על פי כן יש חוט שלם של תכלת (שני חוטים לאחר הקיפול) ולא חצי חוט. דהיינו שהרלב"ג אכן סבר כרמב"ם בעניין הכריכות, שחוט התכלת כורך על החוטים הלבנים, אך אין ראיה מה דעתו בעניין מספר החוטים. ייתכן שסבר בנקודה זו כרמב"ם, חצי חוט, וייתכן שסבר כערוך וכראב"ד, שמשתמשים בחוט שלם של תכלת.