שלום לכבוד הרב שליט"א. אבקש לשאול מספר שאלות בעניין פסיקת הלכה בשו"ע ונושאי כליו: 1. האם אפשר לטעון "קים לי" שלא כשיטת השו"ע? 2. האם יותר קל לטעון "קים לי" כשיטת הרמ"א נגד שיטת הסתם בשו"ע? 3. האם "קים לי" אומרים רק כשמוחזק או שאפשר לומר גם ב"קום עשה"? 4. לגבי פסיקות השו"ע: מה הדין כשהש"ך וקצוה"ח פסקו כשיטת הרמ"א? (האם יש הבדל בין האשכנזים לספרדים?)

שלום רב לשואל היקר. מחילה על העיכוב במתן תשובה. ראשית כל נקדים שהמושג "קים לי" עניינו שהמוחזק יכול לטעון במקום שיש מחלוקת הפוסקים, שהוא סובר ועומד כשיטת הפוסקים המצדדים לטובתו. כלל זה אינו מופיע בדברי חז"ל אלא מעט בדברי הראשונים. הש"ך בספרו תקפו כהן ביאר שיסודו של דין זה מבוסס ע"פ הדין ש'אין הולכים בממון אחר הרוב'. וראה בהרחבה בדין 'קים לי' ויתר כללי פסיקה בספרנו 'נועם המשפט' (פרק י"ט עיקרי כללי פסיקה בדין וכללי 'קים לי'). וכעת ניגש לשאלות של כבודו. 1. באופן כללי ניתן לומר שאין לומר 'קים לי' נגד פסיקת מרן השו"ע והרמ"א. 2. אכן יש פוסקים הסוברים שמותר לבן עדות המזרח לטעון קים לי כדעת הרמ"א נגד ה'סתם' במרן, ויש חולקים והדבר תלוי בהנהגת בית הדין די בכל אתר ואתר. 3. קים לי ניתן לומר רק באופן שאדם תפוס בדבר, שע"י הקים לי הוא נחשב כ'מוחזק' מעיקרא והמוציא מחברו עליו הראיה, וסמוך מיעוטא (אפילו מיעוט פוסקים) לחזקה, היינו לחזקת התפוס בדבר. 4. כאשר הש"ך והקצות פסקו כדעת רבנו הרמ"א יש יתר תוקף לפסיקת הרמ"א. ועדיין ביחס לדין 'קים לי', אם ניתן לומר קים לי כשיטתם נגד מרן השו"ע, הדבר תלוי במחלוקת הנ"ל. ברכת ה' עליכם,