אסור לחנוף רשע האיסור מבואר באריכות בגמרא סוטה מא: כמה דרגות בזה, ורציתי לשאול מה הדין ברשע שכבר מת אם מותר לשבחו, או האיסור קיים גם במקרה זה? וכעין זה נפשי בשאלתי איך כתב רבינו צבי יהודה המאמר להצדיק צדיקים בשבח הרצל האם לא היה בזה משום חנופה לרשעים? (כמובן שאין דעתי לקנטר אלא לדעת את האמת) וכן מרן הראי"ה זצ"ל כתב כמה דברים בשבח החפשים, ושפעולתם במשחק הכדור מעלה השכינה עד מאוד, האם אין בזה חשש של חנופה לרשעים? (וכמו שכתבתי לעיל אני חוזר כאן שאין דעתי לקנטר כלל וכלל, ידעתי גם ידעתי שאין אני יודע כלום נגד הני צדיקים וקדושים אלא תורה הוא וללמוד אני צריך)

חנופה אסורה אם המחניף משנה את האמת הידועה לו כדי למצוא חן בעיני השני ולהפיק מכך תועלת. לכן בדרך כלל אין איסור חנופה כלפי מתים. חז"ל אמרו במועד קטן על צדקיהו מלך יהודה שהיה צדיק אע"פ שבנביא כתוב עליו שעשה הרע ב עיני ד'. ומאן שאם אומרים על דבר טוב שהיה במנהיגי ישראל ף על פי שברובם היו רעים כדי למצוא צד זכות אפילו ברשעי ישראל יש בזה משום סנגוריא ולא חנופה חלילה. כך ראינו שחז"ל לימדו זכות על אחאב ועל מנשה אע"פ שאמרו על אחאב שלא הניח גבעה בא"י שלא עבד עליה עבודה זרה. ומה שכתבת על הרב קוק שאמר על המכונים חופשים שבמשחק הכדור עושים מצוה זהו שקר גמור והוצאת שם רע, ומי שהפיץ את זה עתיד ליתן את הדין. היה עו"ד שפנה לבית משפט כדי להתיר הקרנת קולנוע בתל אביב והרב קוק צעק עליו וקילל אותו ובאותה שנה פרצה שריפה בבית אותו העו"ד ואשתו נשרפה לעיניו. הרב קוק זצ"ל נלחם על השבת ועל מצוות התורה ומי שמבזה אותו הוא בכלל מבזה תלמידי חכמים שאין רפואה למכתו והוא נחשב כאפיקורוס.